בריטניה מאיימת: סנקציות על בנקים ורשתות שיווק ישראליות

איום ישיר על המערכת הפיננסית הישראלית מגיע מלונדון. בריטניה שוקלת להטיל סנקציות על בנקים ישראליים ועל רשתות שיווק, כחלק מחבילת עיצומים מורחבת שמכוונת נגד הבנייה מעבר לקו הירוק. הצעד החריג נבחן בעקבות סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, שעליה הורה שר החוץ גדעון סער.

צילום: גדעון סער

על פי גורמים בכירים בממלכה, בריטניה צפויה להחריף את משטר הסנקציות נגד ישראל בחודשים הקרובים. בין האפשרויות הנבחנות בחבילה המורחבת, שגיבושה יושלם בתוך חצי שנה עד תשעה חודשים, נמצאת הטלת עיצומים על בנקים ישראליים שיתמכו בבנייה או במתן משכנתאות מעבר לקו הירוק. לצד זאת, גם רשתות שיווק ישראליות עלולות למצוא את עצמן תחת הסנקציות.

מהלך כזה, אם ייצא לפועל, צפוי להשפיע באופן עמוק על המשק הישראלי כולו. הדיונים על חבילת הסנקציות המורחבת מתקיימים בימים אלו בלונדון.

העימות הדיפלומטי המחריף פרץ בעקבות החלטת שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, להטיל סנקציות חדשות על רקע הבנייה באזור E1, השטח השנוי במחלוקת המחבר בין מעלה אדומים לירושלים. הצעדים הראשוניים של בריטניה כוללים איסור על קניית מוצרים מההתנחלויות, הגבלות על יצוא נשק ועיצומים על גורמים המספקים שירותי מימון ובנייה בשטחים. מיליבנד הדגיש כי אוכלוסיית המתנחלים בגדה המערבית הכפילה את עצמה מאז הסכמי אוסלו, וכי משפחות פלסטיניות נעקרו ובתים נהרסו.

בתגובה להחלטות הבריטיות, הורה סער על סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים בתוך חודש, ודרש מהנציגים הבריטיים במפקדה הבין-לאומית בקריה לעזוב את ישראל בתוך שבוע בלבד. סער דחה את טענותיו של מיליבנד בנוגע לבנייה ב-E1, והדגיש כי המהלך הבריטי מנוגד לעובדות ההיסטוריות, פוגע בעשרות אלפי פועלים פלסטינים, ומהווה התערבות בוטה ובלתי מקובלת במערכת הבחירות בישראל מטעמים פוליטיים פנימיים.

לצד סגירת הקונסוליה, הצעדים הישראליים כוללים גם סילוק נציגים בריטים ממרכז הסיוע הבינלאומי לעזה בקריית גת, הפסקת פעילות צוות הכשרה בריטי של כוחות הרשות הפלסטינית באיוש, ומניעת כניסה לישראל של 12 נבחרי ציבור ואזרחים בריטים המעורבים בפעילות אנטי-ישראלית. סער אמר כי ממשלת בריטניה נוקטת מדיניות חד-צדדית ומפלה המעודדת אנטישמיות, ומתעלמת מתמיכת הרשות הפלסטינית בטרור. לדבריו, גם הרשות הפלסטינית עצמה לא תהיה חסינה מפני תגובה על מעורבותה.

משרד החוץ הישראלי תקף היום את ממשלת הלייבור הבריטית על רקע הטלת הסנקציות ואיסור המסחר ביהודה ושומרון. במסגרת התקיפה הציג המשרד את התגובות באיראן להטלת הסנקציות, כשגורמים במשטר האיראני בירכו על המהלך הבריטי וטענו כי מדובר ב"צעד לעבר הסוף של ישראל". "העובדה שמשטר הטרור האיראני חוגג את צעדיה של ממשלת הלייבור הבריטית נגד ישראל, וקורא לכך תחילת הסוף של ישראל, צריכה להיות אזהרה בולטת", נמסר מהודעת משרד החוץ. "התקשורת הממלכתית באיראן מציגה באופן פומבי את צעדי הלייבור כהצדקה לאסטרטגיה של המשטר נגד ישראל. כאשר משטר ג'יהאדיסטי חוגג בגלל מדיניות החוץ שלך, משהו השתבש באופן יסודי", הוסיפו במשרד.

12 מדינות מערביות הצטרפו לסנקציות הבריטיות, במהלך שמהווה איתות לתסכול מממשלת נתניהו. משמעות הצעד היא שבעלי חברות בנייה ישראליות ייאלצו לוותר על בנייה בהתנחלויות, או שייחשפו לסנקציות של בריטניה ומדינות אירופאיות נוספות. על פי דיווחים זרים, ממשל טראמפ לא התנגד ליוזמה הבריטית, וראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם שוחח עם הנשיא האמריקאי לקראת ההכרזה על הסנקציות ועדכן אותו בנושא, בלי שהתקבלה כל התנגדות מצדו.

שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו נשאל על הסנקציות ולא גינה את הצעד הבריטי. "הנשיא לא הגיב על כך, וגם אני לא. הבריטים הודיעו לנו שהם עומדים לקבל את ההחלטה הזאת. אנחנו שותפים למטרה של יציבות בגדה המערבית", מסר רוביו. גם הנשיא טראמפ התייחס לנושא ואמר: "אני אדבר עם ישראל, אברר מה הם חושבים ומה השיקולים שלהם. אני מבין בדיוק מה קורה, אבל אני רוצה לברר למה פתאום זה קרה".

בירושלים ממשיכים לדחות את הביקורת הבריטית ומגדירים את התגובה הישראלית כמידתית מול מדינה שאימצה לטענתם קו עוין וקיצוני כלפי ישראל. סער סיכם השבוע במסר ברור לכל ממשלה בעולם כי ישראל לא תיכנע ללחצים חיצוניים, וכי כל מדינה שתפעל נגד האינטרסים הלאומיים והביטחוניים שלה תעמוד מול צעדי תגובה נחרצים שיפגעו בהשפעתה באזור. חבילת הסנקציות הבריטית המורחבת צפויה להתגבש בתוך חצי שנה עד תשעה חודשים, כאשר הגורמים בירושלים ממתינים לפרטים הסופיים.

הסכסוך הדיפלומטי בין ישראל לבריטניה נמשך, כשהמערכת הפיננסית הישראלית עלולה להיות היעד הבא בעימות ההולך ומחריף.