מחנה השינוי נסגר: איזנקוט חבר לגולן, בנט חתם עם ליברמן

ערב הבחירות לכנסת ה-26 והמפה הפוליטית מתחדדת בקצב מסחרר. תוך יממה נחתמו כמה הסכמי עודפים שישנו לחלוטין את חלוקת הכוחות בין הגושים, כאשר במרכז הסיפור עומד דווקא גדי איזנקוט, שהצליח למצב את עצמו כמי שקובע את כללי המשחק במחנה שמתנגד לנתניהו.

איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר!, חתם על הסכם עודפים עם יאיר גולן ומפלגת הדמוקרטים. במקביל, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן חתמו על הסכם דומה בין ביחד לישראל ביתנו. כך נסגר לו הגוש המכונה "מחנה השינוי" בארבע מפלגות, כשכל אחת מהן מבטיחה לשותפתה שקולות עודפים לא יאבדו לריק.

צילום: נפתלי בנט

בהודעה רשמית של מפלגתו, לקח איזנקוט קרדיט מלא על הסידור החדש. "פעלתי במגוון דרכים לארגון מיטבי של מחנה השינוי והתקווה", נמסר מטעמו. "התייצבות המחנה על ארבע מפלגות יצרה לשמחתנו יכולת חתימה הדדית ופנימית על הסכמי עודפים, זאת כלקח ממערכות הבחירות הקודמות". במפלגה הוסיפו כי הם "מברכים על העובדה שבבחירות הקרובות, כל פתק של הישראלים המבקשים שינוי ואת החלפת ממשלת מחדל 7 באוקטובר, יילך לאחת ממפלגות השינוי ויימנע אובדן קולות".

גם ממפלגתו של גולן הגיבו בברכה. "אנחנו מברכים על הסכם העודפים עם מפלגת ישר! ועל שיתוף הפעולה במחנה השינוי כולו", נמסר משם. "בבחירות הקרובות המטרה ברורה: למנוע אובדן קולות, למקסם את כוחו של המחנה ולהחליף את ממשלת מחדל 7 באוקטובר".

אלא שדווקא ההצלחה הטקטית הזו עלולה להתגלות כפצצה מתקתקת עבור איזנקוט. חודשים ארוכים הוא עמל על בניית תדמית ממלכתית וביטחונית, שנועדה למשוך את הציבור הימני-רך, המילואימניקים והציבור הדתי-לאומי הליברלי. ברגע אחד, החתימה הטכנית על ההסכם עם גולן, שנתפס כמייצג את הקצה השמאלי והאגרסיבי של המפה הפוליטית, מאיימת להפיל את כל המבנה הזה.

במטה הליכוד כבר משפשפים ידיים. עכשיו קל להם להעביר מסר אחד פשוט למצביעי הימין המתנדנדים: הצבעה לאיזנקוט היא בפועל הצבעה לגולן. במערכת בחירות שבה כל מנדט קריטי, נתניהו קיבל נשק פוליטי חינם, בדיוק כשהיה זקוק לו.

בגוש הימין השני, המשולט על ידי נתניהו, נרשם מהלך מקביל אך שונה בתכלית. הליכוד והציונות הדתית סיכמו על הסכם עודפים ביניהם, ובמקביל ש"ס ויהדות התורה צפויות לחתום הסכם דומה. אלא שבניגוד לגוש השינוי, כאן לא כולם מצאו את מקומם.

עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר נותרה בלי שותף. אמנם קיימות אפשרויות על הפרק, חתימה עם עמך ישראל בראשות עופר וינטר, עם נועם לישראל בראשות אבי מעוז, או עם הציבור החרדי בראשות מוטי לייטנר, אך דבר לא נסגר עדיין. יו"ר הליכוד עצמו נמצא במלכוד, שכן ייתכן שייאלץ לחתום עם וינטר, וזאת למרות דיונים מעוררי מחלוקת בתוך המפלגה על אופן ההתנהלות מולו, שמתנדנד סביב אחוז החסימה ברוב הסקרים.

כך נוצר מצב שבו עוצמה יהודית ועמך ישראל, שתי מפלגות שנותרו מחוץ למעגל החתימות המהיר, נדרשות למצוא זו את זו כתוצאה מהיעדר ברירה, ובעצם הופכות ל"ילדים הדחויים" של גוש הימין.

לא רק שני הגושים הגדולים עסוקים בסידורי הבית. גם בגוש השלישי, המורכב מהמילואימניקים והמפלגה הכלכלית בראשות יועז הנדל וירון זליכה, רצים ברשימה משותפת, בעוד בני גנץ וכחול לבן עדיין שוקלים אם לחתום על הסכם עודפים משל עצמם. בגוש הערבי, חד"ש תע"ל ובל"ד, שירוצו יחד תחת הרשימה המשותפת, צפויות לחתום הסכם עם רע"ם בראשות מנסור עבאס, שצירף לשורותיו לקראת הבחירות את יואב סגלוביץ'.

ככל שמתקרב יום הבחירות, כך מתבהרת יותר ויותר מפת ההסכמים. הסוגיה המרכזית שנותרה פתוחה נוגעת לגורלו של בן גביר ולשאלה אם ראש הממשלה ייאלץ בסופו של דבר לחתום עם וינטר, מהלך שעלול לגרור ביקורת פנימית נוספת. בינתיים, איזנקוט כבר לומד שהצלחה טקטית אחת יכולה לגבות מחיר אסטרטגי כבד בהרבה.

הסכמי העודפים הסופיים צפויים להתבהר בימים הקרובים, כשכל הגושים משלימים את הסידורים לקראת יום הבחירות.