קלינטון: "אוהבת את ישראל, שונאת את ממשלת נתניהו"

הצהרה שמעולם לא הייתה מתקבלת בשוויון נפש הגיעה הפעם ממי שהייתה כמעט נשיאת ארצות הברית. הילרי קלינטון, מזכירת המדינה האמריקנית לשעבר והמועמדת הדמוקרטית לנשיאות ב-2016, יצאה בהצהרה חריפה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ומדיניותו, ימים ספורים לפני הבחירות בישראל. "אני אוהבת את ישראל, ואני שונאת את ממשלת נתניהו ואת המדיניות שלה", אמרה קלינטון בריאיון לתוכנית האמריקנית "מורנינג ג'ו".

צילום: בנימין נתניהו

קלינטון לא הסתפקה בהבעת רגשות. היא קראה במפורש לממשל האמריקני לנקוט כלפי ישראל מדיניות של "אהבה קשוחה", כלומר לא לנתק את הקשר עם ישראל אך גם לא לתת גיבוי אוטומטי לכל צעד של ממשלתה. לדבריה, אם הציבור הישראלי יבחר להשאיר את נתניהו בשלטון, וושינגטון צריכה לנקוט "עמדה קשה מאוד" כלפי ממשלתו.

את מדיניות ההקשחה שהיא מציעה השוותה קלינטון ליחסה שלה כלפי הפוליטיקה האמריקנית עצמה. "אני אוהבת את אמריקה, ואני שונאת את ממשלת טראמפ ואת המדיניות שלה", אמרה, והוסיפה כי בשני המקרים מדובר במדיניות שלדעתה מזיקה למדינה עצמה: "מה שקורה רע לישראל", ובמקביל, מדיניות טראמפ "רעה מאוד לארצות הברית".

הדברים מקבלים משנה תוקף לאור העיתוי. ישראל נמצאת בעיצומה של מערכת בחירות, ונתניהו מתמודד כשמעל הקמפיין מרחפת פרשה שהתפוצצה בשבועות האחרונים: דיווח שפורסם בהארץ, המבוסס על ספר חדש של העיתונאים שלומי אלדר ורות יובל, לפיו נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד הזהיר את נתניהו כעשרה ימים לפני מתקפת 7 באוקטובר כי חמאס מתכנן מהלך משמעותי נגד ישראל. מקור באיחוד האמירויות אישר כי שיחה כזו אכן התקיימה. נתניהו מכחיש בתוקף, מכנה את הפרסום "שקרי ומפוברק" ומודיע כי בכוונתו להגיש תביעת דיבה נגד הארץ ונגד מחברי הספר.

קלינטון בחרה לגעת גם בפרשה הזו. "אני לא יודעת מה הוא חשב", אמרה על נתניהו, "אבל השורה התחתונה, אם מדברים על כשל בדמיון, זה היה כשל של הנהגה, כשל בהגנה על אזרחי ישראל". מדובר בהאשמה חמורה, אף שקלינטון הדגישה כי אינה יודעת בוודאות מהם היו שיקוליו של ראש הממשלה.

מעבר לביקורת הכוללת, קלינטון הצביעה גם על נקודה קונקרטית שבה הייתה רוצה לראות שינוי: הגדה המערבית. "הייתי מקווה שראש ממשלה חדש יפעל בתקיפות נגד אלימות מתנחלים בגדה המערבית", אמרה. "לא יכולה להיות חסינות לסוג כזה של אלימות". לדבריה, אלימות שאינה נענית בתגובה "מחלחלת אל החברה כולה", ולא רק פוגעת בפלסטינים וברכושם. "זה לא הוגן, זה רע וזה פסול כלפי הפלסטינים", אמרה, "וזה גם מסוכן מאוד לישראל".

כשנשאלה אם עזיבתו של נתניהו באמת תשנה משהו, השיבה קלינטון ללא היסוס: "כן, אני חושבת שזה באמת יעשה הבדל". עם זאת, היא הסתייגה מעט והבהירה שהתשובה תלויה גם בהרכב הקואליציה שתקום אחרי הבחירות, לא רק בזהות ראש הממשלה.

ההצהרה מגיעה מדמות שכבר אינה מחזיקה בשום תפקיד רשמי בממשל האמריקני. קלינטון אינה קובעת היום את מדיניות החוץ של ארצות הברית, ודבריה אינם הודעה רשמית של הבית הלבן. אבל היא נותרה אחת הדמויות המזוהות ביותר עם הממסד הדמוקרטי, ולדברים שלה יש משקל פוליטי שמעבר להערת אולפן חולפת. מבחינת תומכי נתניהו, קשה יהיה שלא לראות בכך התערבות בוטה במערכת בחירות ישראלית מצד גורם אמריקני בכיר. מבקריו, לעומת זאת, יראו בכך המשך של קו שמתחזק כבר שנים בתוך חלקים מהמפלגה הדמוקרטית, המבחין בין תמיכה במדינת ישראל לבין תמיכה בממשלה הנוכחית שלה.

קלינטון עצמה סיכמה כי ארצות הברית צריכה קודם כל להמתין ולראות כיצד יצביע הציבור הישראלי, ורק לאחר מכן לבחון האם ניתן "למצוא גישה חדשה עם ממשלה חדשה". המסר שהיא השאירה מאחור ברור: הבחירה של הישראלים בקלפי, כך לדבריה, עלולה לקבוע גם כיצד תתייחס וושינגטון לישראל ביום שאחרי.