שעה שמונה ואחת עשרה דקות בבוקר, ה-11 בספטמבר 2001. מטוס נוסעים חוצה את שמי מנהטן ומתרסק אל מגדל הצפון של מרכז הסחר העולמי. שבע עשרה דקות אחר כך, מטוס שני פוגע במגדל הדרום. תוך שעה, שני הענקים בני מאה ועשר הקומות שכל אחד מהם קורסים אל הרחוב, וכשלושת אלפים בני אדם מאבדים את חייהם באחד הבקרים המחרידים בהיסטוריה המודרנית.
היום, בדיוק כפי שנה שעברה, ובכל שנה זה רבע מאה, ארצות הברית וחלקים נרחבים מהעולם המערבי עוצרים לרגע כדי לזכור. טקסי הזיכרון שהתקיימו בניו יורק, בוושינגטון ובפנסילבניה חוזרים על אותו מנהג עגום: קריאת שמותיהם המלאים של כל אחד ואחד מהקורבנות, אחד אחרי השני, מהבוקר עד הצהריים.
המתקפה שהתרחשה באותו יום לא הסתכמה במגדלי התאומים בלבד. מטוס שלישי חוצה את השמים ופוגע בפנטגון, מטה משרד ההגנה האמריקאי בוושינגטון, וגורם למותם של מאה שמונים ותשעה אנשים נוספים. מטוס רביעי, שיועד ככל הנראה לפגוע בבניין הקונגרס או בבית הלבן, התרסק בשדה פתוח בשנקסוויל שבפנסילבניה, לאחר שנוסעים על סיפונו התקוממו נגד החוטפים ומנעו טרגדיה גדולה עוד יותר.
מאחורי הפיגוע עמד ארגון הטרור אלקאעדה, בראשות אוסאמה בן לאדן. תשעה עשר חוטפים, רובם מסעודיה, השתלטו על ארבעה מטוסי נוסעים אזרחיים בו זמנית, במבצע שתוכנן לאורך שנים ונחשב לאחת הפעולות המורכבות והקטלניות ביותר שביצע ארגון טרור מעולם.
הפיגוע לא רק גבה חיי אדם. הוא שינה סדר עולמי שלם. תוך שבועות ספורים הכריזה ארצות הברית על "מלחמה גלובלית בטרור", ופלשה לאפגניסטן במטרה להפיל את שלטון הטליבאן ולחסל את תשתיות אלקאעדה. שנתיים אחר כך, ב-2003, פלשה ארצות הברית גם לעיראק, במהלך שגרר מלחמות ממושכות שנמשכות עד היום בצורות שונות במזרח התיכון.
בן לאדן עצמו הצליח להתחמק מכוחות אמריקאים במשך כמעט עשור, עד שאותר וחוסל במבצע חשאי של כוחות מיוחדים אמריקאים בפקיסטן בשנת 2011. חיסולו נחשב לניצחון סמלי גדול עבור וושינגטון, אך לא סימן את סוף המלחמה בטרור, שממשיכה להשפיע על מדיניות הביטחון העולמית עד ימינו.
המתקפה של ה-11 בספטמבר שינתה גם את חיי היומיום של מיליארדי בני אדם. בדיקות הביטחון בשדות התעופה ברחבי העולם השתנו מקצה לקצה, חוקים חדשים לגבי מעקב ומודיעין נחקקו בארצות הברית ומחוצה לה, ותפיסת האיום מטרור אסלאמי רדיקלי הפכה למרכיב קבוע בשיח הביטחוני העולמי.
במקום שבו עמדו פעם שני המגדלים, ניצב היום המרכז לזיכרון ולמוזיאון הלאומי של ה-11 בספטמבר, לצד מגדל חדש שנבנה, אחד המגדל, שהפך לסמל ההתאוששות של ניו יורק. מדי שנה מגיעים למקום אלפי מבקרים, בני משפחות הנספים ותושבי העיר, כדי להניח פרחים ולהיזכר.
עשרים וחמש שנים אחרי, המספרים עדיין מזעזעים: קרוב לשלושת אלפים הרוגים, אלפי פצועים, ומאות אלפי אנשים שחייהם השתנו לצמיתות. הבוקר ההוא, שנפתח ככל בוקר רגיל בניו יורק, נחרט כאחד הרגעים המכוננים שעיצבו מחדש את המאה העשרים ואחת, את מדיניות החוץ האמריקאית ואת האופן שבו העולם כולו מתייחס לאיום הטרור עד היום.
הבוקר שהחל ככל בוקר רגיל בניו יורק, הפך לרגע שעיצב מחדש עולם שלם, ועדיין ממשיך להדהד עשרים וחמש שנים אחר כך.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה