ביל מאהר תוקף את צעירי הטיקטוק: "רצח עם בעזה? תלמדו היסטוריה"

מגיש הטלוויזיה האמריקאי ביל מאהר, המזוהה עם השמאל הליברלי בארצות הברית, מצא את עצמו לאחרונה במקום לא שגרתי: מרצה בהיסטוריה לבני נוער אמריקאים שגדלים על תוכן טיקטוק. בפרסום שהפיץ הגדיר מאהר את השימוש המתרחב במונח "רצח עם" ביחס למלחמה בעזה כעיוות מסוכן של השפה וההיסטוריה, ויצא בהתקפה חזיתית על מה שהוא מכנה "בורות פוליטית" של דור שלם שצורך את מלחמת המזרח התיכון דרך סרטונים בני חמש עשרה שניות.

מאהר, שידוע בתוכנית הפוליטית שלו כקול ביקורתי כלפי תרבות הביטול והפוליטיקלי קורקט, בחר הפעם לתקוף את הנרטיב שמתפשט בקרב בני נוער אמריקאים ולפיו ישראל מבצעת בעזה "רצח עם" של ממש. לדבריו, ההגדרה המשפטית והמוסרית של המונח דורשת כוונה מוכחת להשמיד עם או קבוצה אתנית מכל וכל, ולא תוצאה של מלחמה קשה מול ארגון טרור שמשתמש באזרחים כמגן אנושי.

המגיש הוותיק, שמזוהה כדמוקרט אך ידוע בעמדותיו הביקורתיות כלפי חלקים בשמאל האמריקאי, טען כי ההשוואות שרווחות היום ברשתות בין המלחמה בעזה לבין רצח העם ברואנדה או השואה הן "עלבון להיסטוריה" ולקורבנות האמיתיים של מקרים אלה. לדבריו, מי שמשווה בין אירועים אלה לבין פעולה צבאית מוגדרת נגד ארגון טרור, פשוט לא מבין את המשמעות של המילים שהוא משתמש בהן.

מאהר לא היסס להטיח ביקורת ישירה גם בפלטפורמות עצמן. לטענתו, אלגוריתמים של רשתות חברתיות כמו טיקטוק מזינים בני נוער בתוכן פשטני ורגשי, בלי הקשר היסטורי או פוליטי, ובכך יוצרים דור שלם שמאמין שהוא "יודע פוליטיקה" בזכות סרטון שראה בין שני קליפים של ריקודים.

הפרסום של מאהר מגיע על רקע גל הפגנות ותוכן ברשתות החברתיות בקרב בני נוער אמריקאים, שרבים מהם מביעים תמיכה גורפת בפלסטינים ומשתמשים במונחים חריפים כמו "רצח עם" ו"אפרטהייד" כדי לתאר את פעולות ישראל בעזה. מגמה זו מדאיגה גורמים יהודיים וקהילתיים רבים בארצות הברית, שמזהירים מפני שיח פוליטי שהופך קיצוני יותר ויותר בקרב הדור הצעיר.

מאהר עצמו אינו זר לוויכוחים סוערים סביב ישראל. בעבר כבר הביע לא פעם עמדות תומכות בזכות ישראל להגן על עצמה, ואף מתח ביקורת חריפה על עמיתיו בהוליווד ובתקשורת האמריקאית שלטענתו נמנעים מגינוי ברור של חמאס מחשש לתגובת קהל צעיר ורדיקלי. גישתו זו הפכה אותו לדמות שנויה במחלוקת בקרב חלקים בשמאל האמריקאי, אך גם לקול שנשמע יותר ויותר בקרב מי שמבקש נקודת מבט לא שגרתית בנושא.

הפרסום זכה מיד לתגובות רבות ברשתות החברתיות, כאשר תומכי מאהר שיבחו אותו על האומץ להתעמת עם נרטיב פופולרי בקרב הצעירים, בעוד מבקריו טענו כי הוא מקטין את סבל האזרחים בעזה ומתעלם ממספר הנפגעים הגבוה במלחמה. הוויכוח סביב דבריו הצטרף לשיח הציבורי הרחב יותר בארצות הברית סביב האופן שבו דור ה-Z צורך מידע פוליטי, ועד כמה פלטפורמות כמו טיקטוק מעצבות את תפיסת העולם של מיליוני צעירים בלי סינון עיתונאי או היסטורי.

בינתיים, לא ברור אם דבריו של מאהר ישפיעו על השיח הציבורי בקרב בני הנוער, אך ברור שהנושא ימשיך להעסיק את התקשורת האמריקאית בחודשים הקרובים, במיוחד לנוכח המשך הלחימה במזרח התיכון וההשפעה ההולכת וגוברת של רשתות חברתיות על דעת הקהל האמריקאית הצעירה.