מלחמת הסחר בין וושינגטון לאוטווה מגיעה לשלב חדש ומטלטל. ארצות הברית אסרה השבוע לחלוטין על יבוא של מוצרים קנדיים מרכזיים, ובהם אופנועים, מולסה ואבקת חלבון, וגם הוציאה מוצרים שמקורם בקנדה מרשימת הרכש של סוכנויות ממשלתיות אמריקאיות. מדובר בצעד קיצוני שבדרך כלל שמור לסנקציות מדיניות או להתפרצות מחלות בבקר, לא לוויכוח מסחרי בין שתי כלכלות שכנות.
קנדה לא נשארה חייבת. אוטווה הודיעה על הטלת מכסי נגד על סחורות אמריקאיות בהיקף עתק של עד 20 מיליארד דולר. הצעד הגיע לאחר שסבב שיחות סחר בין המדינות התפוצץ ברגע האחרון, וההסלמה בין שתי הכלכלות רק מחריפה מיום ליום.
ובכל זאת, מי שמסתכל על שוק המניות הקנדי לא היה מנחש שמשהו דרמטי קורה. קרן הסל הגדולה שעוקבת אחרי מדד המניות של קנדה עלתה 3.2% בשלושת החודשים האחרונים, נתון קרוב באופן מפתיע לעלייה של 3.7% שרשמה קרן הסל המקבילה על מדד ה-S&P 500 האמריקאי. פער של חצי אחוז בין מדינה שנמצאת תחת מתקפת סחר חזיתית לבין המדינה שמנהלת אותה, זה בהחלט לא מה שהיה צפוי.
ההסבר לשקט המפתיע הזה אינו פסיכולוגי, אלא מבני לחלוטין. הבורסה בטורונטו נשלטת בעיקר על ידי שלושה סקטורים: אנרגיה, חומרי גלם ופיננסים. אלה בדיוק הענפים שכמעט לא נפגעים מהוויכוח המסחרי מול ארצות הברית, ואף נהנים כרגע מביקוש חזק לסחורות וממחירי נפט גבוהים. לעומת זאת, הסקטורים שכן נמצאים בקו האש, ובהם רכב, פלדה, אלומיניום ועץ, מהווים יחד פחות מ-10% מהמדד הקנדי כולו. המדד פשוט לא מייצג את חלקי הכלכלה שסופגים את המכה.
בשטח המצב שונה לגמרי. עסקים קטנים ובינוניים, ובהם אפילו יצרני דבש, מוצאים את עצמם מול חסמי סחר חדשים. שיעור המכס האפקטיבי על סחורות קנדיות כבר עלה מ-5% לפני חודש ל-7.5%, וצפוי להגיע ל-9.5% אם יוטלו בינואר גם מכסים נוספים על ענף הרכב. אם המצב הזה יימשך, ההערכות מדברות על פגיעה של עד 0.6% בצמיחה הרבעונית ועלייה באבטלה מ-6.4% ל-7.2% בתוך חצי שנה בלבד.
הסיכון האמיתי, לפי הערכות כלכליות, אינו המכסים עצמם אלא גורלו של הסכם הסחר בין ארצות הברית, מקסיקו וקנדה, המסדיר סחר בהיקף עתק של עד 1.8 טריליון דולר. וושינגטון החליטה שלא לחדש אותו לעת עתה, וההסכם תלוי כרגע באוויר. אם ארצות הברית תתחיל בפועל בתהליך היציאה ממנו, תהליך שאורך שישה חודשים, מדברים על מיתון עמוק בקנדה בסדר גודל של שנות ה-90.
על רקע ההסלמה מול וושינגטון, קנדה עושה מהלך דרמטי ובלתי צפוי: היא מנסה להתקרב לאיחוד האירופי. ראש ממשלת קנדה מארק קרני מקדם בחודשים האחרונים שורת מהלכים שנועדו לחבר את המדינה באופן הדוק יותר לאירופה, ובוחן אפילו מעמד חדש ולא שגרתי של "חברה שותפה" באיחוד, שאינו כולל הצטרפות מלאה אליו.
לפי גורמים המעורים בשיחות, קרני הנחה את השליח המיוחד של קנדה לאירופה לבחון את האפשרויות השאפתניות ביותר להעמקת הקשרים, מעבר להסכם סחר חופשי רגיל. בקנדה בוחנים שילוב הדוק בשוק האירופי, המוערך בכ-21 טריליון דולר, בתחומים אסטרטגיים כמו אנרגיה, בינה מלאכותית, מינרלים חיוניים ושבבים. אחד הרעיונות הנבחנים הוא לאפשר לקנדים לחיות ולעבוד באירופה ללא צורך בוויזה, לצד הקמת תשתיות משותפות כמו כבלי תקשורת תת ימיים ומרכזי נתונים, כדי לצמצם את התלות בחברות הטכנולוגיה האמריקאיות.
המהלך מגיע אחרי עשרות שנים שבהן הכלכלה הקנדית השתלבה יותר ויותר בזו האמריקאית, כשכיום כשני שלישים מהיצוא הקנדי עוברים דרך הגבול עם ארצות הברית. אולם בחודש שעבר הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על הטלת מכסים של 50% על יבוא מקנדה, ובתגובה הכריז קרני על מכסים בשיעור דומה על סחורות אמריקאיות. גם באירופה נזהרים מהמהלך: עשר מדינות באיחוד טרם אשררו הסכם סחר עם קנדה שנחתם לפני כעשור, וגורמים אירופיים חוששים שקנדה משתמשת בהתקרבות אליהם כקלף מיקוח מול וושינגטון בלבד.
בשני הצדדים מגדירים בינתיים את ההתקרבות כשינוי אסטרטגי משמעותי. קרני צפוי להציג את חזונו בפני הפרלמנט האירופי, ולאחר מכן יוקמו קבוצות עבודה שינסו להפוך את הרעיונות לפרויקטים מעשיים. במקביל, בשוק ההון מזהירים כי השקט היחסי בבורסה הקנדית מותנה בהמשך הדרך: אם המכסים יישארו לאורך זמן, איכות תיקי ההלוואות של הבנקים עלולה להיפגע, ובדיוק הסקטור שמגן היום על המדד עשוי להפוך לזה שיעביר אליו את הנזק.
מלחמת הסחר בין קנדה לארצות הברית מסלימה, אך הבורסה הקנדית ממשיכה לשגשג הודות להרכב סקטוריאלי שמגן עליה, בעוד אוטווה בוחנת בו זמנית מהלך אסטרטגי חסר תקדים של התקרבות לאיחוד האירופי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה