יהודה אהרן וידבסקי, ניצול השואה המבוגר בישראל, הלך לעולמו בליל ראש השנה בגיל 107. וידבסקי, שהיה מזקני חסידי סוכטשוב ומודז'יץ, הקדיש עשרות שנים מחייו לשימור זכר השואה ולשיקום בתי עלמין יהודיים בפולין.
וידבסקי נולד בכ"ז בתמוז תרע"ט, בשנת 1919, בעיירה טורק שליד לודז' שבפולין. הוא נולד למשפחה דתית-ציונית, לאביו אברהם ולאמו דובריש-לאה. בילדותו עברה המשפחה להתגורר בערים קאליש ופייזרין, ובשנת 1933 התיישבה בלודז'. בנעוריו היה פעיל בתנועת הנוער "חשמונאים", וכבר בשנת 1936, כשהיה נער צעיר, ניהל בית חרושת לטקסטיל שסיפק סחורה למאות לקוחות ברחבי פולין, עד לפרוץ הכיבוש הגרמני בספטמבר 1939.
עם הקמת גטו לודז' במרץ 1940 הועברה כל המשפחה לגטו. בדירה הצפופה בה התגוררו חיו יחד 15 בני משפחה, והם הפעילו מתפרה שסיפקה צווארונים לגרמניה הנאצית תוך העסקת עשרות יהודים בעבודות כפייה. במשלוח האחרון מהגטו, ב-29 באוגוסט 1944, גורשה המשפחה כולה לאושוויץ-בירקנאו.
באושוויץ נרצחו הוריו של וידבסקי במשרפות, יחד עם אחיו הגדול גבריאל שהיה תלמיד ישיבה וחסיד סוכטשוב. אחיו הצעיר חיים משה נספה במחנה בוכנוואלד, ואחותו יוכבד הוטבעה במחנה שטוטהוף. מכל בני המשפחה שרדו את הסלקציה האכזרית של ד"ר מנגלה רק וידבסקי ואחיו יהושע. השניים הועברו למחנה העבודה פרידלנד, מחנה משנה של גרוס-רוזן, שם הוכרחו להרכיב כנפי מטוסים עד לשחרורם בידי הצבא האדום ב-9 במאי 1945.
לאחר השחרור חזר וידבסקי ללודז', נשא לאישה את דובריש לבית וסרצוג שגם היא שרדה את הגטו, והקים מחדש בית חרושת לטקסטיל. באותה תקופה סייע לארגון האצ"ל במשלוחי נשק מפולין לארץ ישראל. בשנת תש"י, 1950, עלה עם רעייתו ובנו הבכור אברהם לישראל והשתקע בתל אביב, שם נולדה גם בתו לאה.
מאז סוף שנות השבעים, כשפולין הייתה עדיין תחת שלטון קומוניסטי, החל וידבסקי במפעל חייו האמיתי. הוא נסע לפולין עשרות פעמים, מיפה את חלקת הנפטרים מתקופת הגטו בלודז', ויחד עם חברו יוסף בוכמן שיפץ למעלה משבעת אלפים מצבות והקים יד זיכרון לכ-7,000 נפטרים. בנוסף, איתר בעיירה סוכטשוב את מיקומם המדויק של קברי האדמו"רים בעל ה"אבני נזר" ובעל ה"שם משמואל", ובנה מחדש את האוהל שמעל קבריהם. הוא דאג גם לשיפוץ האוהל של האדמו"ר הראשון ממודז'יץ, בעל ה"דברי ישראל".
בשנת תשע"ב, 2012, נבחר וידבסקי להדליק משואה בעצרת הפתיחה הממלכתית ליום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם. במשך שנים רבות התכבד גם באמירת קדיש ו"אל מלא רחמים" בטקסי ארגון יוצאי לודז'. ביום הולדתו ה-100 הגיעו לחלוק לו כבוד הרב ישראל מאיר לאו, האדמו"ר מסוכטשוב והאדמו"ר ממודז'יץ, במעמד מיוחד בהשתתפות אדמו"רים, רבנים ואישי ציבור שהעלו על נס את דמותו.
לפני מספר שנים ידע וידבסקי אבל משפחתי כבד, כאשר שכל את חתנו ד"ר מרדכי הימלפרב, מחסידי מודז'יץ ומרופאי האף אוזן גרון הבולטים בבני ברק ובבית החולים איכילוב, שנפטר בשיא פועלו. למרות האובדנים הכבדים, זכה וידבסקי בחסדי שמים לאריכות ימים מופלגת ולצלילות דעת עד ימיו האחרונים, וזכה לראות בחייו דור חמישי למשפחתו בארץ ישראל.
וידבסקי נסתלק לבית עולמו בליל ראש השנה, ב' בתשרי התשפ"ז, כשהוא בן 107 בפטירתו. הוא הותיר אחריו דורות ישרים מבורכים שממשיכים את דרכו.
יהודה אהרן וידבסקי, ניצול השואה המבוגר בישראל שהקדיש את חייו לשימור זכר השואה, הלך לעולמו בגיל 107.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה