בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי חברת כלל ביטוח הפלתה מועמד עיוור בהליך קבלה לעבודה, וחייב אותה לשלם לו 50 אלף שקל פיצוי בתוספת 5,000 שקל הוצאות משפט. השופט יעקב אזולאי דחה את גרסת החברה, לפיה המועמד נדחה בשל חוסר התאמה מקצועי בלבד, וקבע כי הליך הגיוס היה נגוע בפגמים חריפים.
התובע, שמואל ביטון, הוא בעל תעודת עיוור ובעל ניסיון רב שנים כנציג מכירות ושירות טלפוני בחברות כמו בזק, AMG ו-AIG. ביטון הגיש מועמדות למשרת נציג טלפוני במוקד "הר הביטוח" של כלל ביטוח בבאר שבע. הראיון הטלפוני הראשוני עבר בשלום, אך כשסיפר לנציגת משאבי האנוש כי הוא זקוק לתוכנת הקראה בשם NVDA כדי לעבוד מול המסך, המצב השתנה. למחרת נמסר לו כי אי אפשר להתקין את התוכנה מטעמי אבטחת מידע, ושהחברה יכולה להציע לו לכל היותר הגדלת מסך.
כעבור שבוע זומן ביטון לראיון פרונטלי. לטענת מנהלת המוקד, הוא נכשל בסימולציית מכירה, וקיבל מכתב דחייה מנומס שנכתב בו: "לאחר בחינת האפשרויות לשילובך בחברה, צר לנו להשיב על פנייתך בשלילה". ביטון לא קיבל את ההסבר, ותבע את כלל ביטוח על סכום של 70 אלף שקל, בטענה שנדחה בשל עיוורונו ולא בשל כישוריו, ושמעולם לא נבדקה ברצינות האפשרות לביצוע ההתאמות הנדרשות בעבודה.
כלל ביטוח טענה בבית הדין כי המשרה דורשת אסרטיביות גבוהה במיוחד, שכן היא כוללת שיחות יזומות ל"לידים קרים", דהיינו פנייה לאנשים שלא הביעו קודם עניין במוצר, בכ-200 עד 250 שיחות במשמרת שרובן מסתיימות בסירוב. לטענת החברה, ביטון לא עמד ברף הנדרש בסימולציית המכירה, וזה הגורם שהכשיל אותו, ולא מוגבלותו.
בית הדין לא התרשם מהטענה. הוא בחן הקלטה של שיחה בין נציגת החברה, המזוהה בפסק הדין בשם גברת דורון, לבין ביטון, ומצא כי היא סותרת את הגרסה שהציגה החברה. עובד מחשוב מטעם הנתבעת טען בתצהירו כי לביטון הובטח ש"בכל מקרה יימצא פתרון", אולם בהקלטה עצמה נשמעת דורון אומרת לו במפורש: "לגבי התמלול של המסך לקול, אין לנו את האפשרות הזאת, לצערי... אני דיברתי עם גורמים בכירים... אין לי מה להציע". בית הדין ציין כי אף אחד מעדי הנתבעת לא ידע להסביר את הפער בין ההבטחות בתצהירים לבין מה שנאמר בפועל בזמן אמת.
בית הדין הדגיש גם כי כלל בחרה שלא להביא לעדות את דורון ואת מנהלת משאבי האנוש, המזוהה בפסק הדין בשם שלומית, שהיו הגורמים המרכזיים בקבלת ההחלטה. אי-הבאתן לעדות, נקבע, "מתפרש לרעת אמינות גרסתה של הנתבעת", בהתאם לכלל הוותיק שלפיו הימנעות מהבאת עד רלוונטי יוצרת הנחה שעדותו היתה פועלת נגד הצד שנמנע מלהביאו.
בפסק הדין נמנו פגמים נוספים בהליך הגיוס. טופס הריאיון שמילאה מנהלת המוקד הכיל רק את המשפט "לא מכירתי, לא מתאים, לא הצליח לסיים סימולציה", וכל שאר השדות, כמו כושר ביטוי, אסרטיביות ויכולת למידה, נותרו ריקים. לביטון לא נשלח שאלון מועמד שהחברה עצמה מחייבת לפי הנוהל הפנימי שלה, וגורם ממשאבי אנוש לא היה מעורב בתהליך בכלל, בניגוד לנוהל הגיוס של כלל עצמה. השופט ציין גם כי ניסיונו הקודם של ביטון בתפקיד דומה בחברת ביטוח אחרת לא זכה כלל להתייחסות, ואיש בחברה לא בדק עם ממליציו הקודמים מבזק.
בית הדין הפנה לפסיקה קודמת בעניין מכון התקנים, שלפיה "בשלב הקבלה לעבודה האפליה חריפה יותר מאשר בשלבים מתקדמים של יחסי ההעסקה", וציין כי אין צורך להוכיח כוונה רעה כדי לקבוע שהתקיימה הפליה. די בכך שהמוגבלות היתה אחד השיקולים כדי להכתים את ההחלטה כולה. בית הדין לא פסק את מלוא הסכום שביקש ביטון, בין השאר בשל כך שהוא מצא עבודה חדשה כבר בתוך פחות מחודש, ולכן לא נגרם לו נזק ממוני ממשי. עם זאת נקבע כי חובתה המוגברת של כלל ביטוח, כגוף גדול המעסיק יותר מ-4,000 עובדים, לפעול בשוויון מצדיקה פיצוי משמעותי בשל הפגיעה בכבודו של ביטון.
התביעה הוגשה בסיוע נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, שסייעה לביטון לאורך ההליך המשפטי. בפסק הדין נכתב כי "המכלול המצטבר של הפגמים בהליך הגיוס" לא הותיר ספק, וכי כלל ביטוח לא הוכיחה שדחיית המועמדות נבעה משיקולים ענייניים בלבד.
בית הדין לעבודה בבאר שבע חייב את כלל ביטוח לשלם לביטון 55 אלף שקל בגין הפליה מחמת מוגבלות בהליך קבלה לעבודה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה