המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה בנימין נתניהו מציעה רפורמה מרחיקת לכת בפנסיית החובה: לבטל כברירת מחדל את חובת ההפרשה של העובד לפנסיה עד גיל 40, בזמן שהמעסיק יימשיך להפריש כרגיל. המהלך, אם יאושר, צפוי להוסיף לצעירים כ-500 שקל נטו בחודש, אך יגרור בהמשך ירידה בקצבה החודשית שהם יקבלו בגיל הפרישה.
לפי ההצעה, העובד יוסיף להיות מבוטח ולצבור זכויות פנסיוניות באמצעות הפרשות המעסיק בלבד, אולם חלקו בהפרשה לא ינוכה משכרו עד גיל 40. מאותו גיל ואילך תחול עליו מלוא חובת ההפרשה הנהוגה כיום. עובד שיבקש להמשיך ולהפקיד מכספו לפנסיה גם לפני גיל 40, יוכל לעשות זאת מבחירה, שכן השינוי המוצע הוא ברירת מחדל בלבד ולא איסור.
ההצעה מבוססת על מחקר שערכו יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור אבי שמחון, ואברהם זופניק. המחקר בחן את התפתחות הכנסתו של עובד מייצג לאורך מחזור החיים, משנות העבודה הראשונות ועד הקצבה בגיל הפרישה, בפילוח לפי מגדר וחמישוני שכר. הוא מתבסס על נתוני סקר הוצאות משק הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2022, הכולל נתוני שכר של כ-8,000 משקי בית, ועל הדמיות של החיסכון הפנסיוני והקצבה הצפויה.
נקודת המוצא של החוקרים היא שפנסיית החובה בישראל אינה מבחינה בין שלבים שונים בחיי העובד. צו ההרחבה לביטוח פנסיוני, שנכנס לתוקף בשנת 2008, מחייב עובדים ומעסיקים להפריש לפנסיה בשיעורים קבועים, אף שהצרכים הכלכליים משתנים באופן משמעותי לאורך החיים. לטענת המחברים, שנות העבודה הראשונות הן דווקא התקופה שבה משק הבית זקוק במיוחד להכנסה פנויה: הקמת משפחה, גידול ילדים, רכישת דירה ותשלומי משכנתא, בזמן שהשכר עדיין רחוק בדרך כלל משיאו.
תוצאות המחקר מצביעות על רמת ביטחון גבוהה יחסית בגיל הפרישה במצב הקיים. לפי התרחיש המרכזי, יחס התחלופה הממוצע במונחי נטו, כלומר היחס בין ההכנסה הפנסיונית לשכר ערב הפרישה, עומד כיום על 1.09 כולל קצבת אזרח ותיק. במילים אחרות, ההכנסה החודשית נטו של העובד הממוצע לאחר הפרישה גבוהה בכ-9% משכרו נטו ערב הפרישה. בקרב בעלי שכר נמוך התמונה בולטת עוד יותר: בארבעת חמישוני השכר התחתונים עומד יחס התחלופה נטו על 1.77, 1.27, 1.16 ו-1.02 בהתאמה. רק בחמישון העליון היחס נמוך במידה ניכרת ומגיע ל-0.61.
הרפורמה המוצעת אינה נטולת מחיר. ביטול הפרשת העובד עד גיל 40 צפוי להפחית את הסכום שיצטבר בקרן ואת הקצבה החודשית בעת הפרישה. לפי החישובים, הקצבה הממוצעת נטו, כולל קצבת אזרח ותיק, צפויה לרדת מכ-16.6 אלף שקל בחודש לכ-14.8 אלף שקל, ויחס התחלופה נטו יירד מ-1.09 ל-0.97. במונחי ברוטו צפויה הקצבה לרדת מכ-17 אלף שקל לכ-14.9 אלף שקל. גם בקרב מקבלי שכר מינימום צפויה הקצבה נטו לרדת מכ-10.2 אלף שקל לכ-8.9 אלף שקל.
למרות הירידה, במועצה הלאומית לכלכלה סבורים כי רמת ההכנסה לאחר הפרישה תישאר מספקת עבור רוב העובדים. בשלושת חמישוני השכר התחתונים צפוי יחס התחלופה נטו לאחר השינוי לעמוד על 1.59, 1.12 ו-1.01 בהתאמה, כך שהכנסתם לאחר הפרישה צפויה להיות דומה לשכרם נטו ערב הפרישה או גבוהה ממנו. החוקרים מציינים גם את המבנה הדמוגרפי החריג של ישראל, המתאפיינת בשיעור פריון גבוה ובאוכלוסייה צעירה יחסית, כמעניק מרחב גדול יותר לשינוי מבנה החיסכון הפנסיוני. עוד מציינים החוקרים כי הכנסתם של קשישים בישראל עומדת על כ-105% מההכנסה הממוצעת של כלל האוכלוסייה, לעומת ממוצע של 88% בלבד במדינות ה-OECD שנבדקו.
הדיון בהצעה מגיע על רקע עמדה נוספת שהציג לאחרונה הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, ולפיה הישראלים חוסכים יותר מדי, בין היתר לפנסיה, וכי הטבות המס לחיסכון מחייבות בחינה מחדש. לדבריו, לחיסכון הגדול יש יתרונות ברורים של יציבות וביטחון, אך גם מחיר בצריכה וברווחה, שכן כאשר המדינה מעודדת אנשים להעביר עוד כסף לעתיד, היא משפיעה גם על הביקוש בהווה, על הכנסות העסקים ועל הפעילות הכלכלית. תוספת של 500 שקל בחודש למיליון משקי בית, לצורך המחשה, מסתכמת בכ-6 מיליארד שקל בשנה שיכולים להיכנס למשק.
עם זאת, מדובר בשלב זה בהצעת מדיניות של המועצה הלאומית לכלכלה ולא בשינוי שנכנס לתוקף. יישומה יחייב שינוי בהסדרי פנסיית החובה הקיימים והכרעה ממשלתית באשר לאיזון בין הגדלת ההכנסה הפנויה של צעירים כיום לבין הקטנת החיסכון הפנסיוני שלהם לעתיד. החוקרים ערכו גם בדיקות רגישות תחת הנחות שונות של תשואות, צמיחת שכר וגיל פרישה, ולדבריהם המסקנה העיקרית נשמרה במרבית התרחישים, ובייחוד בקרב בעלי השכר הנמוך.
ההצעה צפויה לעורר דיון ציבורי סביב האיזון הנכון בין הגדלת ההכנסה הפנויה של הדור הצעיר לבין השמירה על ביטחון כלכלי בגיל הפרישה. השאלה המרכזית שתעמוד לפני מקבלי ההחלטות היא אם הרפורמה תיושם באופן גורף לכל העובדים, או שתיבחן אפשרות למדרג המבוסס על רמת השכר וההסתברות להגיע לפרישה עם קצבה מספקת.
**סיכום**: המועצה הלאומית לכלכלה מציעה לבטל את חובת הפרשת העובד לפנסיה עד גיל 40, כדי להעלות את השכר נטו של צעירים, במחיר ירידה עתידית בקצבת הפרישה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה