דוח חדש שפרסם ארגון UN Watch בז'נבה חושף פער מטריד בין ההצהרות הרשמיות של אונר"א לבין המציאות בשטח. הסוכנות טענה כי השלימה 41 מתוך 50 המלצות שגיבש "צוות קולונה" לרפורמה מקיפה, אך בבדיקה מדוקדקת התברר כי לכל היותר 13 מהן יושמו במלואן. הפער העצום, כך עולה מהדוח, נובע משיטת דיווח שמאפשרת לאונר"א להכריז על "השלמה" גם כשמדובר בכתיבת נוהל בלבד, ללא יישום אמיתי.
הבדיקה המקורית של קתרין קולונה, שרת החוץ הצרפתית לשעבר, הוזמנה ב-2024 בעקבות חשיפת קשרים בין עובדי אונר"א לטבח השבעה באוקטובר. באותה תקופה השעו מדינות תורמות מימון בהיקף עצום של יותר מ-450 מיליון דולר, מה שהעמיד את הסוכנות בפני איום קיומי. עתה, שנתיים אחרי, מתברר שהרפורמה שהובטחה נותרה במידה רבה על הנייר.
מנכ"ל UN Watch, הלל נוייר, לא חסך במילים. "אונר"א בדקה את שיעורי הבית של עצמה והעניקה לעצמה ציונים גבוהים", אמר. לדבריו, "כתיבת מדיניות אינה שקולה לאכיפתה, והכנת תוכנית אינה שקולה ליישומה". הדוח, המשתרע על 60 עמודים, מראה כיצד הסוכנות אימצה מתודולוגיה המכונה "מוצר בר קיימא מינימלי" - שיטה המאפשרת לסמן המלצה כ"סגורה" ברגע שהושג יעד תפקודי בסיסי בלבד, גם כאשר נדרשים עוד צעדים משמעותיים.
אחד הממצאים המטרידים ביותר נוגע לעובדי אונר"א עצמם. לפי משרד המפקח הכללי של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי, עד יוני 2026 הועברו לבדיקה 108 עובדים ועובדים לשעבר בשל חשד למעורבות בטבח השבעה באוקטובר או השתייכות לזרוע הצבאית של חמאס. ימים ספורים לאחר מכן פיטרה אונר"א 70 עובדים ברצועת עזה בעקבות הערכת ביטחון, אך הבהירה שהפיטורים אינם מהווים אישור לכך שהחשדות נגדם הוכחו. הדוח חושף כי מנגנון הסינון של הסוכנות בודק שמות מול רשימת הסנקציות של מועצת הביטחון, אולם חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלשתיני כלל לא מופיעים ברשימה זו, כך שהבדיקה חסרת שיניים מבחינה מבנית.
גם בזירת איגודי העובדים, שדוח קולונה הזהיר מפניה ככר נרחב לפוליטיזציה ולקשרים עם סיעות פלשתיניות, המצב לא השתפר בפועל. אונר"א דיווחה כי סגרה את כל שש ההמלצות בתחום, אך התקנון החדש שנוסח לאיגודים טרם אומץ בפועל. יתרה מזאת, לאחר פיטורי 70 העובדים בעזה יצא איגוד העובדים ברצועה למאבק פומבי נגד ההחלטה ודרש להחזירם לעבודה - הוכחה חיה לכך שהבעיה המבנית לא נפתרה למרות ה"סגירה" הבירוקרטית של ההמלצה.
דווקא במקום שבו ההאשמות הכי חמורות רובצות, נמצא הפער הגדול ביותר. מתקני אונר"א שמחוץ לרצועת עזה נבדקו ב-85% מהמקרים עד מרס 2026, אך ברצועה עצמה, שם עלו טענות על מנהרות ואמצעי לחימה במתקני הסוכנות, מנגנון הבדיקה הוחרג במידה רבה בשל מגבלות ביטחוניות. במילים אחרות: במקום שהכי דחוף לבדוק, בודקים הכי פחות.
מערכת החינוך של אונר"א גם היא לא יצאה נקייה. הסוכנות דיווחה על השלמת 63% מההמלצות בתחום, אך בדיקות של מכון IMPACT-se לשנים 2025-2026 מצאו כי בספרי הלימוד של הרשות הפלשתינית, המשמשים בבתי ספר של אונר"א, ממשיכים להופיע תכנים המפארים טרור וג'יהאד ותכנים אנטישמיים. בין הדוגמאות שהובאו בדוח: תרגיל חשבון המבקש לחשב את מספר "השהידים" באינתיפאדות, ושיעור המציג את טבח השבעה באוקטובר כתגובה לגיטימית לדיכוי.
הדוח מזכיר כי אונר"א מעסיקה יותר מ-28 אלף עובדים מקומיים, לעומת כ-120 עובדים בינלאומיים בלבד - יחס שלטענת מחברי הדוח הופך כל רפורמה מנהלית לבלתי מספקת מול מה שהם מגדירים ככשל מבני עמוק, הקשור למנדט הסוכנות עצמו ולזהות כוח האדם שלה.
בסיום הדוח קורא UN Watch למדינות התורמות שלא להסתפק בדיווחי ההתקדמות העצמיים של אונר"א, אלא לדרוש בדיקה חיצונית בלתי תלויה של הרפורמות שהוכרזו כמושלמות. הארגון מדגיש כי הפער בין 41 ההמלצות שהוכרזו לבין 13 שיושמו בפועל הוא בדיוק ההבדל בין רפורמה על הנייר לרפורמה שהוכיחה את עצמה בשטח. כעת נותר לראות אם מדינות התורמות, ובראשן ארצות הברית ומדינות אירופיות, יגיבו לממצאים בדרישה קונקרטית לבדיקה חיצונית, או שימשיכו לממן את הסוכנות על סמך הצהרותיה שלה.
מדובר בעדות נוספת לפער העמוק בין ההצהרות הרשמיות של אונר"א לבין המציאות המדווחת בשטח, כאשר מדינות התורמות נדרשות כעת להכריע אם להמשיך לסמוך על דיווחי הסוכנות עצמה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה