ארגון זכויות האדם הישראלי בצלם פרסם דו"ח מטלטל המאשים את ישראל בהפעלת מדיניות שיטתית שמטרתה למחוק את הנוכחות הפלסטינית ביהודה ושומרון. לפי הארגון, מדובר לא באירועים נקודתיים אלא בפרויקט מתואם הפועל בחמישה מסלולים שונים המחזקים זה את זה.
"מה שהפלסטינים ביהודה ושומרון חווים הוא חלק מפרויקט פוליטי אחד שחודר לכל תחום בחיים", אמרה מנכ"לית בצלם, יולי נובק. לדבריה, "קהילות פלסטיניות מסולקות מאדמתן, הכלכלה נדחפת אל עבר קריסה, ומיליוני אנשים חיים בפחד מתמיד מאלימות של הצבא הישראלי או מתנחלים".
הדו"ח קובע כי המדיניות הישראלית נכנסה לשלב חדש בסוף שנת 2022, המתאפיין בהחרפה גלויה ומואצת של שליטה, אלימות והפקעת רכוש. הארגון מציין כי מאז ה-7 באוקטובר 2023 ועד סוף אוגוסט 2026 נהרגו בידי כוחות ישראליים 1,107 פלסטינים ביהודה ושומרון, מתוכם 245 ילדים.
המנגנון הראשון שמזהה בצלם הוא "אלימות וטרור", הכולל שימוש בכוחות צבא ובמתנחלים חמושים כדי להפחיד פלסטינים ולכפות עליהם אלימות וכפייה. המנגנון השני, "ניקוי אתני והשתלטות על שטח", מתבטא בגירוש פלסטינים מאדמותיהם תוך הרחבת הנוכחות היהודית-ישראלית. לפי הארגון, ישראל גירשה עד כה 75 קהילות פלסטיניות, בעוד מאחזים וחוות שהקימו מתנחלים משתלטים על 1.07 מיליון דונם, כ-18 אחוזים משטח יהודה ושומרון. עוד נמסר כי כ-33,000 פלסטינים גורשו בכפייה ממחנות פליטים בצפון האזור.
המנגנון השלישי הוא "חנק כלכלי". הארגון טוען כי ישראל מנצלת את שליטתה בהזדמנויות התעסוקה, בהכנסות המס ובמערכת הפיננסית והתשתיות של הפלסטינים כדי להעמיק את המשבר הכלכלי ואת התלות שלהם בישראל. שר האוצר הפלסטיני, אסטפאן סלאמה, הזהיר ביולי כי ישראל נעה לכיוון של הפסקה מוחלטת של העברת כספי המסים שהיא גובה עבור הרשות הפלסטינית. כספים אלה, המכונים "כספי הקיזוז", מהווים כ-56 אחוזים מכלל ההכנסות הציבוריות של הרשות. ישראל החלה לנכות חלקים מהם כבר ב-2019, ולפני כשנה הפסיקה להעביר אותם כליל. הסכומים המוחזקים חצו את רף ה-6 מיליארד דולר, מה שהותיר את הרשות הפלסטינית ללא יכולת לשלם משכורות מלאות לעובדי ציבור.
המנגנון הרביעי מוגדר בדו"ח כ"הרס חברתי ופוליטי". לפי בצלם, ישראל מפלילה ניסיונות להשתייכות פוליטית, פושטת על ארגוני חברה אזרחית וסוגרת אותם, מדכאת הפגנות ועוצרת פעילים, סטודנטים ועיתונאים. הארגון טוען כי מאז אוקטובר 2023 נעצרו לפחות 60 עיתונאים פלסטינים ביהודה ושומרון, ולפי נתונים פלסטיניים המספר הכולל של העצורים באזור באותה תקופה עולה על 25,000.
המנגנון החמישי, שמכונה "המסגרת הפוליטית", מקושר על ידי בצלם לתוכנית שהציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עוד ב-2017, המכונה "התוכנית המכרעת". לפי הארגון, מטרת התוכנית היא להפוך את הריבונות היהודית-ישראלית בשטח לבלתי הפיכה באמצעות הרחבת התנחלויות, השתלטות על קרקעות וגירוש פלסטינים, כשהאפשרויות שנותרות לפלסטינים הן קבלת עליונות יהודית, עזיבה, או התמודדות עם דיכוי צבאי.
לפי הדו"ח, מאז השבעת ממשלת ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוף 2022 הואצה הרחבת ההתנחלויות ביהודה ושומרון, כאשר אושרו 104 התנחלויות חדשות. מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה באוקטובר 2023, מציין הארגון, הכוחות הישראליים והמתנחלים הגבירו את הפעילות בכל רחבי יהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, בהיקף הכולל הרג, מעצרים, גירוש, הריסות בתים והרחבת התנחלויות.
ההתראה של בצלם מגיעה על רקע החרפת המתיחות באזור ואמצע דיווחים על היערכות הצבא הישראלי להסלמה רחבה יותר ביהודה ושומרון. הדו"ח צפוי לעורר ביקורת בינלאומית נוספת על מדיניות ישראל בשטחים, בעוד שגורמים ישראלים טוענים כי הפעולות בשטח נועדו לשמירה על ביטחון לאומי.
ארגון בצלם קורא לקהילה הבינלאומית להתערב נוכח הממצאים, בעוד שהמצב בשטח ממשיך להיות נזיל ומתוח.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה