המוזיקאי רן מיטרני, תושב תל אביב וחבר בלהקת 'אלמנה שחורה', משיק את ה-EP השני שלו בשם "ים", שיצא לאור ב-15 בספטמבר 2026. האלבום מגיע כשנה לאחר ה-EP הראשון והמינימליסטי שלו "מציץ ונפגע", שמרפרר לפולק של תחילת שנות השבעים.
מיטרני, שהיה הבסיסט האחרון של יצחק קלפטר ז"ל בעשור האחרון לחייו וכנגן הקליט עבור אמנים רבים, מנגן כיום גיטרה בס בלהקתו של עוזי פוקס. בעבודה על ה-EP החדש, מיטרני ביקש לאוורר את השיר "טיפות מרות", שאותו החליט לבנות סביב יחיד ולא כאוסף שירים מקרי. "היה חשוב לי לשמור על קו מנחה אחיד לאורך השירים, קונספט", מסביר האמן.
ברמה הטקסטואלית, הים מופיע בכל השירים שמתארים יחדיו מסע מהחוף אל הקרקעית, בדומה ל-EP הקודם שלו. הפעם בחר מיטרני להפגיש טקסטים קודרים עם מוזיקה נעימה ומנחמת, ולנגן בעצמו על מספר רב מאוד של כלים שונים, על מנת להכין את ארבעת הרצועות שנדרשו שעות אולפן רבות של המוזיקאים האורחים הנפלאים שהשתתפו בפרויקט.
מיטרני מתאר את ה-EP כמכתב אהבה למיינסטרים האמריקאי של סוף שנות השבעים, ומדגיש כי ״להיות אמן זה להיות נאמן לעצמך. אני אוהב מלודיות מורכבות, אני אוהב עושר מוזיקלי, אני אוהב מוזיקה שמרגישה חיה ואנושית״. לדבריו, השירים ב-EP "ים" נבדלים מהנוף המוזיקלי הנוכחי, אך הוא סמוך ובטוח שהם נגישים וקלים להאזנה.
מעבר לעבודה המוזיקלית, מיטרני מציין כי גישת העבודה שלו הייתה מאוד אולד סקול, תגובת נגד למהפכת הבינה המלאכותית - הוא מלווה אותי רצון להיות נאמן לתהליכי היצירה שהיו מקובלים בימים לפני שנולדתי, הימים שבהם הוקלטו מרבית האלבומים שהשפיעו עליו. השיר הפותח, "אוויר", מגולל סיפור של זוג הנפרד כשכל אחד מהם מרגיש חנוק ליד השני, בעוד "אבוד בלב ים" ו"שיר זכרון טופוגרפי" ממשיכים את מוטיב הים כמטאפורה לאובדן ולבדידות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה