הצעה חדשה שעל שולחן המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה מעוררת חשש בקרב מומחי פנסיה. ההצעה מבקשת לבטל עד גיל 40 את חובת הפרשת העובד לפנסיה, שעומדת כיום על 6% מהשכר, במטרה להגדיל את ההכנסה הפנויה של עובדים צעירים. עורכת הדין שרונה ברנבוים, המתמחה במימוש זכויות רפואיות וייצוג מול קרנות פנסיה, מזהירה כי המהלך עלול להוביל עובדים רבים לוותר בטעות על חיסכון קריטי ועל כיסויים ביטוחיים שהם עשויים להזדקק להם דווקא ברגע הקשה ביותר בחייהם.
מאז חוק פנסיית חובה שנכנס לתוקף ב-1 בינואר 2008, כל עובד שכיר בישראל, מהזוטר ביותר ועד הבכיר, מחויב בהפרשה לקרן פנסיה. חובת ההפרשה מתחילה בגיל 20 לנשים ו-21 לגברים. ברמת הבסיס מפרישים המעסיק והעובד כל אחד כ-6%, ועוד כ-6% מופרשים לרכיב הפיצויים. בסקטורים מסוימים במשק, בעקבות צווי הרחבה, ההפרשות המצטברות מגיעות עד ל-18% ואף 22% מהשכר. גם עצמאים מחויבים בחוק להפריש לעצמם.
ההצעה שגיבשה המועצה הלאומית לכלכלה, בראשות פרופסור אבי שמחון, מציעה שעד גיל 40 העובד לא יחויב להפריש את חלקו, בעוד המעסיק ימשיך להפריש את חלקו וגם רכיב הפיצויים יימשך כרגיל. לפי הנייר שפורסם, המהלך יוסיף להכנסה הפנויה של הצעירים כ-500 שקל בחודש בממוצע. מגיל 40 חובת ההפקדה המלאה אמורה להתחדש.
אלא שהתמונה השלמה מספרת סיפור אחר. חישוב שנערך על בסיס שכר ממוצע של כ-8,434 שקל בעשור הראשון לעבודה, בגילאים 20 עד 29, וכ-15,684 שקל בעשור השני, בגילאים 30 עד 39, מראה שוויתור על הפרשת העובד לאורך שני העשורים האלה משמעו כ-174,000 שקל שלא יופקדו כלל. בהתחשב בתשואה שנתית ממוצעת של כ-4.5%, הסכום שהיה יכול להצטבר מהפקדות אלה עד גיל 40 מגיע לכ-260,000 שקל, כאשר כ-86,000 שקל מתוכם הם תשואה מצטברת בלבד, עוד לפני חישוב הריבית דריבית עד גיל הפרישה בפועל.
מודל שבחנו את ההצעה, שהניח כניסה לשוק העבודה בגיל 25, פרישה בגיל 70, עלייה ריאלית בשכר של 1.5% בשנה ותשואה שנתית של 4% אחרי דמי ניהול, מצא כי יחס התחלופה הממוצע, היחס בין ההכנסה בפנסיה להכנסה ערב הפרישה, צפוי לרדת מ-109% ל-97%. הקצבה החודשית נטו הממוצעת תרד בהתאם, מכ-16.6 אלף שקל לכ-14.8 אלף שקל בחודש. מדובר בפער משמעותי שילווה את הפורש לאורך כל שנות הפרישה.
מעבר לחישוב הפנסיוני הישיר, ברנבוים מפנה תשומת לב לרכיב שרבים אינם מכירים כלל בתוך קרן הפנסיה: כיסוי הנכות. "כמעט לכל שכיר ועצמאי בישראל יש קרן פנסיה, אבל מעטים יודעים שבתוכה מסתתר כיסוי ביטוחי שיכול להבטיח שלושה רבעים מהשכר במקרה של מחלה או פגיעה", היא מסבירה. אדם שחלה או נפגע ועומד בתבחינים של ליקוי משמעותי שגורם לאי כושר עבודה זכאי לתשלום מהקרן, בשיעור נכות שנע בין 25% ל-100%, בהתאם לחומרת המצב. ברגע שאדם נכנס למצב מזכה הוא מקבל 75% מהשכר המבוטח שלו, כיסוי שנועד להבטיח פרנסה בסיסית בתקופת מחלה או שיקום.
הקשר בין שני הנושאים ברור: ככל שההפרשות לפנסיה נמוכות יותר או נקטעות, כך גם השכר המבוטח לצורך רכיב הנכות נמוך יותר, ובמקרה של פגיעה או מחלה הפער יורגש מיד בכיס. ברנבוים מדגישה גם את חשיבות שמירת הרצף בהפקדות. לדבריה, לאחר חמישה חודשים וחצי ללא הפרשה, הקופה הופכת ללא פעילה, ואם היא נותרת כך מעל שנה, מעסיק חדש יהיה חייב להפריש עבור העובד רק החל מהחודש השישי להעסקתו, מה שעלול לגרום להפסד ממשי של כספי פיצויים ותשואה.
מומחים המזהירים מפני ההצעה מציינים כי דווקא הכסף שנחסך בגיל צעיר נהנה במשך הזמן הארוך ביותר מאפקט הריבית דריבית, ולכן ויתור על 15 שנות הפרשה אינו רק דחיית חיסכון אלא ויתור של ממש על חלק מכרית הביטחון העתידית. לפי נתוני הביטוח הלאומי, בשנת 2024 חיו בישראל כ-159 אלף עניים בגיל השלישי, ולפי נתוני ה-OECD שיעור העוני היחסי בקרב בני 65 ומעלה בישראל עומד על 15.3%, מעט מעל הממוצע הבינלאומי, ומגיע ל-17.4% בקרב המבוגרים ביותר. אלה מספרים שממחישים שהסיכון בהצעה אינו תיאורטי בלבד.
הביקורת המרכזית על ההצעה נוגעת לעוצמתה של ברירת המחדל בעיצוב התנהגות כלכלית. מאז נכנס לתוקף חוק פנסיית חובה, הורחב משמעותית מספר העובדים בישראל שחוסכים לפנסיה, בדיוק משום שההפרשה הפכה לברירת מחדל אוטומטית. אם ברירת המחדל תתהפך, כך שההפרשה עד גיל 40 תהיה תלויה בבחירה פעילה של העובד, רבים צפויים שלא לבחור להפקיד, לא בהכרח מתוך החלטה מודעת אלא פשוט כי רוב האנשים נוטים להישאר עם מה שנקבע עבורם מראש. הפער עלול להיות חמור במיוחד בקרב מי שפחות חשופים למידע פיננסי, אוכלוסייה שדווקא זקוקה יותר להגנה ולא פחות ממנה.
בינתיים ההצעה עדיין נמצאת בשלב הדיונים במועצה הלאומית לכלכלה, וטרם הובאה להצבעה בכנסת. ברנבוים ממליצה לכל עובד, בלי קשר לגורל ההצעה, לפנות לקרן הפנסיה שלו ולבקש את הפוליסה המלאה ואת פירוט ההפקדות, כדי לוודא שהוא מודע לכיסויים שכבר קיימים לו, ובראשם ביטוח הנכות שרבים אינם יודעים שהם משלמים עליו מדי חודש.
עורכת דין מזהירה כי ביטול חובת ההפרשה לפנסיה עד גיל 40 עלול לחסוך כסף היום אך לעלות הרבה יותר בעתיד, ובכלל זה לפגוע בביטוח הנכות שגלום בכל קרן פנסיה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה