מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוגוסט ב-0.7% לעומת יולי, כך פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. קצב האינפלציה השנתי נותר יציב על 1.5%, אך הפרטים הקטנים מספרים סיפור מטריד יותר: ירקות, תחבורה ותרבות מתייקרים בקצב מהיר, ומי שגר בשכירות מרגיש את זה בכיס בצורה הכי ישירה.
בעוד מדד המחירים הכללי מטפס, מחירי הדירות דווקא מציגים תמונה מעורבת ומבלבלת. בהשוואה חודשית, בין יוני-יולי לבין מאי-יוני, נרשמה עלייה מתונה של 0.2% במחירי העסקאות. אבל כשמסתכלים שנה אחורה, התמונה מתהפכת: מדד מחירי הדירות דווקא ירד ב-1.2% בהשוואה ליוני-יולי אשתקד.
לצד פרסום הנתונים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הודיעה על מהלך משמעותי: פיצול מדדי מחירי הדיור לשני מדדים נפרדים, אחד לדירות חדשות ואחד לדירות יד שנייה, כדי לתת תמונה מדויקת יותר של המתרחש בשוק ולצמצם את הביקורת שהושמעה בעבר על אופן החישוב. במונחים כספיים, הירידה השנתית של 1.2% במדד הכללי משמעותה בפועל הוזלה של כ-25-30 אלף שקל בדירה ממוצעת.
מי שגר בירושלים או בצפון יכול לנשום לרווחה, לפחות ברמה השנתית. במחוזות האלה נרשמו עליות מחירים של 1.1% ו-1.0% בהתאמה. לעומת זאת, במחוז המרכז המחירים צנחו ב-3.2%, בחיפה ירדו ב-2.4%, ובתל אביב ובדרום נרשמו ירידות של 0.9% ו-0.6%. בטווח הקצר דווקא תל אביב הובילה בעליות, עם זינוק חודשי של 0.7%.
מי שמחפש להיכנס לדירה חדשה מקבלן, שם המצב קצת יותר יציב. מדד מחירי הדירות החדשות עלה בכ-0.5% בהשוואה חודשית, אך עדיין רשם ירידה שנתית של 0.8%. מעניין לציין ששיעור העסקאות שבוצעו במסגרת סבסוד ממשלתי טיפס ל-41.2% מכלל הדירות החדשות שנמכרו, לעומת 37.8% בתקופה הקודמת. המדינה, במילים אחרות, נכנסת עמוק יותר לשוק.
לעומת זאת, דירות יד שנייה, שיזכו מעתה למדד רבעוני ייעודי משלהן, מציגות תמונה שונה לחלוטין. ברבעון השני של 2026 נרשמה בהן ירידה של 1.2% לעומת הרבעון הקודם, כשהירידה החדה ביותר נרשמה בירושלים עם 2.9%, ואחריה תל אביב עם 2.0% ומחוז המרכז עם 1.1%. במחוזות דרום, צפון וחיפה נרשמו לעומת זאת עליות קלות של עד 0.3%.
הבשורה הפחות טובה נחתה על השוכרים. מי שחידש חוזה שכירות ספג עלייה של 2.6%, אבל מי שנכנס לדירה חדשה כשוכר חדש שילם 4.4% יותר. הפער הזה מסביר למה הרבה משפחות מעדיפות פשוט להישאר בדירה הישנה, גם אם היא כבר לא מתאימה להם, ובלבד שלא לצאת לשוק השכירות החופשי.
בגזרת סעיפי המדד הכללי, ההתייקרות הבולטת ביותר נרשמה בירקות הטריים, שקפצו ב-2.9%. התחבורה התייקרה ב-2.7%, התרבות והבידור עלו ב-2.0%, והדיור עלה ב-0.6%. מנגד, מי שקונה פירות טריים דווקא נהנה מהוזלה של 2.0%, ההלבשה ירדה ב-0.8% והמזון הוזל ב-0.5%.
בעקבות הנתונים, הערכות בשוק ההון מצביעות על כך שבנק ישראל ידחה שוב את הורדת הריבית, כבר בפעם הרביעית ברציפות, בישיבה הצפויה ב-21 באוקטובר. כלכלנים שציפו לעלייה חדה יותר של 0.8% עד 1% במדד יכולים לנשום קצת לרווחה, אבל הריבית הגבוהה ממשיכה ללחוץ על מי שמחזיק משכנתא או שוקל לקחת אחת.
ואם חשבתם שרק בישראל יש בעיית יוקר מחיה, כדאי להעיף מבט להודו. שם האינפלציה מזנקת כבר עשרה חודשים ברציפות והגיעה באוגוסט ל-4.82%. הסיבה המרכזית היא שהמדינה מייבאת 85% מצורכי הדלק שלה, חלק גדול דרך מצר הורמוז הרגיש, וכל תנודה במחירי הנפט העולמיים מתגלגלת ישירות למחירי ההובלה, שזינקו שם ביותר מ-14%. הבנק המרכזי ההודי, בניגוד לרוב עמיתיו באסיה, בחר בינתיים שלא להעלות ריבית, הימור שעלול להתברר כיקר אם המצב במפרץ יחמיר.
בישראל, לעומת זאת, המצב עדיין נחשב יציב יחסית. אבל עם ריבית פריים שעומדת על 5% ומדד תשומות בנייה שממשיך לעלות, משפחות רבות שרכשו דירות בתקופת הריבית האפסית מגיעות עכשיו לרגע האמת, כשהן נדרשות להשלים תשלומים גדולים בתנאי מימון הרבה פחות נוחים משציפו.
הכתבה תעודכן עם פרסום נתוני האינפלציה הבאים ועם החלטת הריבית של בנק ישראל באוקטובר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה