תחקיר: רוסיה סייעה לאיראן לתקוף בסיס אמריקני בסעודיה

חשיפה דרמטית מטלטלת את מערכת הביטחון האמריקנית: תחקיר חדש טוען כי רוסיה סיפקה לאיראן מודיעין לוויני מדויק, שסייע לה לתקוף במדויק בסיס צבאי אמריקני-סעודי ולגרום לו נזק כבד. התחקיר, שפורסם ברשת האמריקנית CNN, חושף לראשונה את היקף שיתוף הפעולה החשאי בין מוסקבה לטהרן במהלך המלחמה שהתחוללה בחודש מרץ.

על פי הממצאים, רוסיה הפעילה לא פחות מ14 לווייני ריגול צבאיים למעקב אחר כוחות ונכסים אמריקניים ברחבי המזרח התיכון. הלוויינים, שבהם גם לוויין ריגול מתקדם, טסו מעל בסיס חיל האוויר האמריקני-סעודי "הנסיך סולטאן" זמן קצר לפני שהותקף. יומיים בלבד לאחר שהלוויינים חלפו מעל הבסיס, תקף צבא משמרות המהפכה האיראני את המתחם במתקפה מדויקת וקטלנית.

הנזק שנגרם בתקיפה היה חמור במיוחד. בין הנכסים שנפגעו היה מטוס שליטה ובקרה אווירית מסוג AWACS, ששוויו מוערך במאות מיליוני דולרים ונחשב לאחד הכלים החשובים והנדירים ביותר בצי האווירי האמריקני. המכ"ם הענק המותקן על גבי המטוס מאפשר לו לזהות מאות מטרות בו-זמנית ולנהל תמונת קרב אווירית על פני שטח עצום. בתקיפה נפצעו גם 12 חיילים אמריקנים ונגרם נזק כבד לתשתיות הבסיס, כולל למטוסי תדלוק נוספים.

מה שמדהים במיוחד בסיפור הוא שהמטוס היקר לא נמצא כלל במיקומו הקבוע. לפי הדיווח, מיקומו שונה במכוון לפני התקיפה, ככל הנראה כחלק מניסיון אמריקני להגן על נכסים רגישים ולהקשות על איראן לאתר אותם. אלא שהאיראנים, בעזרת המודיעין הרוסי, הצליחו לאתר את המטוס במיקומו החדש ולפגוע בו בדיוק קטלני. תמונות שאומתו בעבר הראו את המטוס הרוס לחלוטין, כשזנבו נותק וכיפת המכ"ם הגדולה שלו מוטלת על הקרקע.

הדיוק החריג של הפגיעה העלה מיד שאלות קשות בקרב גורמי מודיעין אמריקניים: כיצד בדיוק הצליחה טהרן לקבל מידע כה עדכני על תנועת המטוס בתוך המתחם הצבאי? התשובה, כך עולה מהתחקיר, טמונה במערך הלוויינים המתוחכם של מוסקבה. בארצות הברית מעריכים כי רוסיה סיפקה לאיראן מידע שוטף על מיקומם ותנועתם של חיילים, מטוסים וספינות אמריקניים, מידע שהעניק לטהרן יכולת מודיעינית שלא הייתה ברשותה קודם לכן.

החשש הגדול במערכת הביטחון האמריקנית הוא שמדובר בדפוס פעולה מתמשך ולא באירוע חד-פעמי. עולה חשש כי רוסיה סיפקה לאיראן מודיעין דומה במקרים נוספים במהלך המלחמה, כולל מידע שסייע לתקיפת נכס של סוכנות הביון המרכזית (CIA) בעיר ריאד. ההערכות הללו מצטרפות לדיווח נוסף שנחשף באפריל, ולפיו לוויינים רוסיים ביצעו לפחות 24 משימות צילום מפורטות של מתקנים צבאיים ותשתיות ב-11 מדינות שונות בין ה-21 ל-31 במרץ, כאשר חלק מהאתרים שתועדו הותקפו זמן קצר לאחר מכן על ידי איראן.

מוסקבה, מצדה, ממשיכה להכחיש בעקביות כל מעורבות בסיוע לאיראן. השליח האמריקני סטיב ויטקוף מסר כי הנשיא הרוסי פוטין הכחיש את הטענות בשיחה ישירה עם הנשיא טראמפ. אולם מנגד, ראש ה-CIA ג'ון רטקליף הזהיר את המחוקקים האמריקנים שלא לקבל את דברי פוטין כפשוטם, ואישר כי איראן אכן פנתה בבקשה לסיוע מודיעיני הן מרוסיה והן מסין.

הברית בין מוסקבה לטהרן התהדקה משמעותית מאז פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022. איראן סיפקה לרוסים כלי טיס בלתי מאוישים לצורך הלחימה באוקראינה, ובתמורה קיבלה ממוסקבה תמיכה מודיעינית וטכנולוגית, כולל כטב"מים מתקדמים משלה. נתיבי האספקה הימיים בים הכספי משמשים כעורק מרכזי להעברת האמצעים בין שתי המדינות, וישראל אף תקפה מטרות באזור זה במהלך המערכה האחרונה.

המקרה חושף שינוי מדאיג בכללי המשחק במזרח התיכון: בסיסים אמריקניים שנחשבו בעבר מוגנים יחסית הפכו לפתע לחשופים במיוחד, כאשר איראן נהנית מיכולות מודיעין לוויניות של מעצמות כמו רוסיה וסין. הפגיעה במטוס ה-AWACS משמעותית במיוחד בשל כך שהצי האמריקני של מטוסים אלה קטן ומתיישן, וכל אובדן פוגע קשות ביכולת האמריקנית לזהות איומים ולנהל מבצעים אוויריים באזור.

בשלב זה לא ברור אם ארצות הברית תנקוט צעדים כלשהם כתגובה לחשיפה, אך ברור כי הממצאים מעלים שאלות קשות על מידת האמון שניתן לתת בהצהרות ההכחשה של הקרמלין, ועל הצורך הדחוף בהגנה טובה יותר על נכסים אמריקניים רגישים באזור.