בנק יפן עומד לבצע מהלך שלא נראה שלושה עשורים ויותר. לפי הערכות שפורסמו, הבנק המרכזי צפוי להעלות בתום ישיבתו ביום שישי את הריבית ב-0.25 נקודת אחוז, מ-1% ל-1.25%. מדובר ברמת הריבית הגבוהה ביותר ביפן מזה 31 שנה, אירוע שמסמן שינוי היסטורי במדיניות הכלכלית של המדינה השלישית בגודלה באסיה.
הבנק המרכזי בטוקיו החל כבר ביום ראשון בישיבה בת יומיים, שבה נדונה המדיניות המוניטרית ותוכניות העתיד. הישיבה תסתיים ביום שני, אז צפויה להתפרסם ההחלטה הרשמית. תשואות האג"ח היפניות לטווח הארוך נותרו יציבות ברוב שעות המסחר עד כה, כאשר השוק ממתין למסר שיצא מהחדרים הסגורים בטוקיו.
הסיבה המרכזית להעלאה היא חשש כבד מכך שלחצי המחירים במשק היפני לא נרגעים. העלייה במחירי הנפט, התייקרות היבוא והחולשה היחסית של הין מגבירות את עלויות הייצור והמחיה עבור האזרח היפני הפשוט. נגיד הבנק המרכזי, קזואו אואדה, מסר לאחרונה כי האינפלציה הבסיסית כבר נמצאת קרוב מאוד ליעד של 2%, והוסיף כי על הבנק "לשים לב במיוחד לסיכון שהמחירים ימשיכו לעלות מעבר לרצוי".
הנתונים מדברים בעד עצמם: היבוא היפני באוגוסט זינק ב-28% לעומת השנה הקודמת, בעיקר בשל התייקרות הנפט. יפן, שתלויה באופן כבד ביבוא אנרגיה, חשופה במיוחד לתנודות המחירים העולמיות, ולכן ההחלטה שתתקבל ביום שישי היא הרבה מעבר לעוד רבע אחוז טכני. זהו למעשה מבחן לשאלה עד כמה רחוק מוכנה יפן להתרחק ממדיניות הריבית האפסית שליוותה אותה במשך עשרות שנים.
במשך שנים ניסה בנק יפן דווקא לעודד אינפלציה וצמיחה באמצעות ריביות נמוכות במיוחד ותוכניות רכישת אג"ח מסיביות. ב-2024 החל הבנק לסגת ממדיניות התמריצים החריגה, ומאז העלה את הריבית בכמה שלבים זהירים. ביוני האחרון היא הועלתה ל-1%, הרמה שבה היא נמצאת נכון להיום, לפני הקפיצה הצפויה.
השאלה האמיתית שמעסיקה כעת את המשקיעים אינה רק אם תתרחש ההעלאה הקרובה, אלא מה יקרה אחריה. בסקר כלכלנים שפורסם הוערך כי הריבית תעלה ל-1.25% בספטמבר, ל-1.5% עד סוף מרץ 2027, ול-1.75% במהלך הרבעון השני של אותה שנה. בתוך הבנק המרכזי עצמו קיימים גורמים שסבורים שיש מקום לעוד כמה העלאות לפני שהריבית תגיע לרמה הנחשבת "ניטרלית", כזו שאינה מעודדת את הכלכלה אך גם לא בולמת אותה. חבר מועצת הבנק, נאוקי טמורה, המזוהה עם מדיניות מוניטרית הדוקה יותר, העריך בעבר שהריבית הניטרלית עשויה להגיע לכ-2%.
האתגר האמיתי של אואדה יהיה במסר שיבחר למסור לאחר ההחלטה, לא בהחלטה עצמה. אמירה תקיפה מדי לגבי המשך העלאות עלולה להזניק את תשואות האג"ח ולהחריף את הלחץ בשוק החוב היפני. מנגד, מסר זהיר מדי עלול להביא להיחלשות מחודשת של הין, לייקר עוד יותר את היבוא ולהוסיף לחץ אינפלציוני שהבנק בדיוק מנסה לרסן.
בבנק ההשקעות השווייצרי UBS, שפרסם סקירת שווקים המתייחסת למהלך, מזהירים כי הין עשוי להיחלש אם הודעת הבנק תתפרש כפחות ניצית מהציפיות בשוק. עם זאת, באותה סקירה מגדירים ב-UBS את יפן דווקא כאזור אטרקטיבי להשקעה, לאחר שתחזית צמיחת הרווחים לשנת 2026 הועלתה ל-12%. הבנק מציין כי רפורמות במדד TOPIX המעודדות הגדלת תשואות לבעלי המניות תומכות בתחזית החיובית, כשהסקטורים המועדפים באזור הם בינה מלאכותית, בנקים, מכונות ותשתיות חשמל.
ומה בישראל? ההשפעה הישירה של העלאת הריבית ביפן על המשק המקומי צפויה להיות מוגבלת, אך ההשלכות העקיפות עלולות להיות מורגשות דרך השווקים הגלובליים. במשך שנים שימשה יפן מקור למימון זול במיוחד, ומשקיעים ברחבי העולם ניצלו את הריבית הנמוכה כדי ללוות ין ולהשקיע בשווקים אחרים, מהלך שנקרא "עסקת נשיאה". עלייה בריבית והתחזקות אפשרית של הין עלולות להביא לצמצום עסקאות כאלה וללחץ על שוקי ההון בעולם, מצב שעשוי להשפיע גם על הבורסה בתל אביב ועל השקל, וגם לייקר יבוא מוצרים יפניים כמו רכבים וציוד תעשייתי.
ההחלטה הרשמית צפויה להתפרסם בסיום הישיבה ביום שני, כשכל העיניים נשואות למילים המדויקות שאואדה יבחר, ולא רק למספר עצמו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה