וול סטריט נפתחת לבלוקצ'יין: קוינבייס ורובינהוד מזנקות בבורסה

מניות קוינבייס ורובינהוד רשמו זינוקים חדים במסחר, על רקע מסלול רגולטורי חדש שנפתח בארצות הברית למסחר במניות באמצעות טוקנים דיגיטליים על גבי בלוקצ'יין. קוינבייס עלתה בכ-11% ורובינהוד בכ-9%, כאשר האנליסטים בוול סטריט מזהים בשינוי הזדמנות עסקית משמעותית לחברות שמתמחות בנכסים דיגיטליים.

הרוח הגבית הגיעה מהחלטה של רשות ניירות הערך האמריקאית, ה-SEC, להעניק הקלות זמניות ומותנות לזירות מסחר ולספקי נזילות, לתקופה של חמש שנים. ההקלות מאפשרות מסחר במניות מטוקנות, כלומר מניות שמיוצגות באמצעות טוקן דיגיטלי הרשום על בלוקצ'יין, בכפוף לדרישות שנועדו לשמור על זכויות המשקיעים ועל תקינות המסחר. מדובר בפתיחה הדרגתית ומוגבלת של השוק, לא באישור גורף להעביר את כל המסחר במניות לבלוקצ'יין.

ההקלות מגיעות בעיתוי מעניין: הניסיון לקדם בקונגרס האמריקאי את חוק Clarity, שנועד להסדיר את שוק הנכסים הדיגיטליים בחקיקה מקיפה, נתקע. פליקס סטרטמן ממורגן סטנלי מעריך שהצעד של ה-SEC מוכיח שהרגולטורים יכולים להמשיך להסיר חסמים מהשוק גם בלי חקיקה מלאה, אך מדגיש שמדובר בהקלות ממוקדות שאינן מחליפות מסגרת כוללת לענף.

לצד קוינבייס ורובינהוד, האנליסטים מצביעים על חברות נוספות שעשויות להרוויח מהמגמה, בהן בוליש, סירקל, ביטגו, אקסודוס מובמנט ו-DeFi Technologies. בקומפאס פוינט מעריכים שדווקא בוליש, שנמצאת בתהליך רכישה של חברת אקוויניטי הענקית לשירותי רישום בעלי מניות, עומדת להיות הנהנית המרכזית. הרכישה עשויה לתת לבוליש גישה לכ-3,000 לקוחות של אקוויניטי, שאליהם תוכל להציע שירותי טוקניזציה ומסחר, ובתרחיש אופטימי מדובר בפוטנציאל הכנסות של כ-300 מיליון דולר. במורגן סטנלי מוסיפים לרשימה גם את ג'מיני.

אבל מה זה בעצם אומר "מניה מטוקנת"? המערכת שנמצאת במרכז המגמה נקראת אקס-סטוקס, ומאפשרת ליצור ייצוג דיגיטלי למניות ולקרנות סל מסורתיות, ולהחזיק אותו על גבי בלוקצ'יין. במקום לרכוש מניית אפל רגילה באמצעות ברוקר, משקיע יכול לרכוש טוקן בשם AAPLx שעוקב אחר מחיר המניה. קיימים טוקנים דומים לאנבידיה, לטסלה, ואף לספייס אקס תחת הסימול SPCXx.

כל טוקן, לפי המנפיקה בקד אסטס, מגובה ביחס של אחד לאחד בנכס הבסיס המוחזק במשמורת. אבל יש הבדל מהותי, מי שרוכש NVDAx לא הופך לבעל מניות באנבידיה במובן המקובל: הוא מקבל חשיפה כלכלית למחיר המניה, בלי להופיע ברשימת בעלי המניות ובלי זכויות הצבעה. המוצרים בנויים כתעודות עוקבות, ולא כמניות רגילות הרשומות על שם המשקיע.

היתרון המעשי של הטוקנים הוא ביכולת לפצל את ההשקעה לשברים קטנים מאוד, לעתים בסכומים של דולרים בודדים, ובאפשרות להעביר אותם לארנק קריפטו פרטי במקום להשאירם בחשבון ברוקר. הטוקנים פועלים כיום על רשתות כמו אית'ריום וסולאנה, מאז שהושקו לראשונה על סולאנה ב-2025, וכיום מוצגים באתר הרשמי מאות מניות וקרנות סל שעברו טוקניזציה, עם נפח מסחר מצטבר של עשרות מיליארדי דולרים.

נקודה בעייתית שממחישה את המגבלות של המודל התגלתה בהנפקה של ספייס אקס. הביקוש לטוקנים שמייצגים חשיפה למניית החברה סביב מחיר ההנפקה היה גבוה בהרבה מכמות המניות שהמערכת הצליחה לקבל, ומספר פלטפורמות נאלצו לבטל הקצאות ולהחזיר כספים ללקוחות. המקרה מוכיח שהבלוקצ'יין יכול להפוך את חלוקת הנכסים למהירה ויעילה יותר, אבל הוא לא יכול ליצור מניות שלא קיימות, ואינו פותר בעיית מחסור בנכס עצמו.

גם דיווח על דיבידנד עובד אחרת בעולם הטוקנים. במקום תשלום למזומן, המערכת עשויה לעדכן את מספר הטוקנים שבידי המשקיע כדי לשקף את הערך הכלכלי, לאחר ניכוי מס. באופן אירוני, במדינה שבה נמצאות אפל, אנבידיה, טסלה וספייס אקס, קיימות מגבלות משמעותיות על הצעת המוצרים לתושבים אמריקאים, בעוד באירופה נדרש לעבור שאלוני התאמה נוספים.

ההקלות הרגולטוריות שהעניק ה-SEC נועדו לצמצם דווקא את הפער הזה, ולאפשר לזירות מסחר אמריקאיות להציע מסחר במניות מטוקנות תחת מסגרת מפוקחת. ככל שהמסגרת תתרחב, ייתכן שהשאלה שתעמוד על סדר היום בעוד מספר שנים לא תהיה מדוע מישהו רוצה להחזיק מניות על בלוקצ'יין, אלא מדוע שוק המניות המסורתי לא פעל כך מהתחלה.