בגלל מתקפת החות'ים: פקיסטן בדרך למלחמה לצד סעודיה

הסכם ההגנה ההדדית שנחתם בין סעודיה לפקיסטן לפני חודשים ספורים בלבד עומד כעת בפני המבחן האמיתי הראשון שלו. כוחות החות'ים בתימן פתחו בהתקדמות משמעותית לאורך חוף הים האדום, השתלטו על איים אסטרטגיים סמוך למיצר באב אל-מנדב, ואף שיגרו כטב"ם לעבר מכה, העיר הקדושה לאיסלאם. עבור סעודיה, זהו קו אדום מוחלט. עבור פקיסטן, זהו הרגע שבו מילים על "הגנה הדדית" צריכות להפוך למעשים.

ההסכם, שנחתם ב-7 באוגוסט 2026 בארמון א-סאפא, נחתם ביוזמת יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן וראש הצבא הפקיסטני, גנרל אסים מועיני, שהוביל את המהלך באופן אישי. חודש לאחר מכן הורחב ההסכם ליכלול גם את טורקיה, ושונה שמו ל"הסכם ההגנה המשותף של מכה". הסעיף המרכזי בו ברור וחד: תקיפה חמושה נגד אחד החברים תיחשב כתקיפה נגד כולם.

עבור פקיסטן, השבורה כלכלית, ההסכם נראה בתחילה כמו עסקה משתלמת. סעודיה התחייבה להזרים מיליארדי דולרים בהשקעות והלוואות, כולל חבילת סיוע של 8 מיליארד דולר שכבר הועברה. בתמורה, פקיסטן התחייבה לאמן את הצבא הסעודי ולהגן על שטחה במקרה של תקיפה, תרחיש שבזמן החתימה נראה רחוק ולא סביר.

אלא שהמציאות במזרח התיכון השתנתה במהירות. מאז שהחות'ים חידשו את מתקפתם, סעודיה ביצעה כ-300 תקיפות אוויריות בתוך חמישה ימים בלבד, והבטיחה תגובה "תקיפה" לכל המשך התקפות על שטחה. האו"ם מדווח כי מאז ה-3 בספטמבר נעקרו מבתיהם כ-125 אלף תושבי תימן ונהרגו כ-150 אזרחים. שיא המתיחות הגיע ב-16 בספטמבר, כשקואליציה בראשות סעודיה יירטה כטב"ם של החות'ים שהיה בדרכו למכה עצמה.

שר ההגנה הפקיסטני, ח'ואג'ה אסיף, מיהר להצהיר כי אסלאמאבאד "מוכנה למלא את התחייבויותיה" וכי "הסכם מכה חל עלינו ואנחנו נמלא את חובתנו". אך מאחורי ההצהרות הבוטות מסתתר פער מטריד: פקיסטן לא הפעילה בפועל שום צעד צבאי במסגרת ההסכם. עוד ב-10 בספטמבר הבהירה אסלאמאבאד כי אין בכוונתה להגיב צבאית מיידית, ונכון לאמצע החודש סעודיה כלל לא פנתה רשמית לפקיסטן בבקשת סיוע במסגרת ההסכם.

הפער הזה לא נעלם מעיניה של ריאד. מוחמד בן סלמאן, לפי הדיווחים, התקשר פעמיים אל הבית הלבן וביקש מהנשיא טראמפ לתקוף את החות'ים ישירות. טראמפ סירב, אך הציע סיוע מודיעיני חלופי. במקביל, סעודיה בוחנת פנייה לישראל ולבריטניה, בדיוק משום ששותפותיה בהסכם מכה לא ממהרות להגיע לעזרתה. אנליסטים בכירים כבר שואלים בגלוי אם האמינות של ההסכם נפגעה עוד לפני שהתקיים תרגיל צבאי אחד תחת דגלו.

איישה סידיקי, אנליסטית ביטחונית בקינגס קולג' לונדון, טענה כי מועיני "לא חישב נכון את האיומים שהאזור עומד בפניהם, ואת האפשרות שפקיסטן תצטרך לשלוח חיילים לקו החזית מוקדם כל כך". לדבריה, לסעודיה יש ציוד צבאי משוכלל בשווי עשרות מיליארדי דולרים אך אין לה ניסיון קרבי אמיתי מול לוחמי החות'ים, בעוד שכוחות פקיסטן, המנוסים בעימותים מתמשכים מול הודו, עשויים להיות בעלי ערך רב בקו החזית.

בתוך פקיסטן עצמה קיימת התנגדות פנימית עזה. ראג'ה נאסר עבאס, מנהיג האופוזיציה בסנאט הפקיסטני, הזהיר כי "זה יהיה אסון עבור המדינה אם פקיסטן תיכנס למלחמה", והזכיר כי המדינה כבר מתמודדת עם שני מרדים אלימים, כלכלה קורסת ואינפלציה מרקיעה. לדבריו, החלטה כה גורלית התקבלה בלי אישור הפרלמן, אלא רק על ידי בכירי הצבא. גם מוחמד אמיר ראנה, מנהל מכון פקיסטני לחקר שלום, העריך כי "פקיסטן תעשה את המרב כדי לא להסתבך בפלישה לשטח תימן".

מעבר לשיקולים הצבאיים, פקיסטן חוששת מהשלכות פנימיות חמורות. הצטרפות למלחמה נגד החות'ים עלולה להיתפס כעמידה גלויה נגד איראן, שכן פקיסטן היא ביתה של אוכלוסיית השיעים השנייה בגודלה בעולם אחרי איראן עצמה. מהלך כזה עלול לעורר מחאות פנימיות, לערער את היחסים עם טהראן, ולהצית מחדש את המרד הבלתי פוסק במחוז בלוצ'יסטן הגובל באיראן, וכן להעצים את פעילות הטליבאן לאורך הגבול עם אפגניסטן.

בינתיים, ערוצי דיפלומטיה שקטים ממשיכים לפעול ברקע. ראש הצבא הפקיסטני מועיני נמצא בקשר ישיר עם שר החוץ האיראני עבאס ערגצ'י ועם שר החוץ הסעודי הנסיך פייסל בן פרהאן, במטרה ללחוץ על טהראן לרסן את החות'ים. גם עומאן ומצרים מובילות כעת את המאמץ הדיפלומטי מול ריאד, בעוד שהפרלמנט הטורקי צפוי לאשרר את ההסכם רק באוקטובר, מה שמותיר אותו למעשה תלוי ועומד.

בשלב זה נותרה השאלה המרכזית פתוחה: האם סעודיה תבקש רשמית מפקיסטן להצטרף לפעולה צבאית ישירה בתוך שטח תימן, צעד שיחייב את אסלאמאבאד להכריע בין ברית אסטרטגית קריטית לבין הימנעות ממלחמה שאין לה תיאבון אליה. גורם בכיר בממשל הפקיסטני העריך כי יורש העצר הסעודי "לא מעוניין כרגע להפעיל את ההסכם", אך הוסיף באזהרה: "אי אפשר לחזות את העתיד".