חשיפה דרמטית מטלטלת את היחסים בין ירושלים ללונדון: גורמים בריטים בכירים טוענים כי שר החוץ גדעון סער הבטיח במפורש להקפיא את הבנייה באזור E1 השנוי במחלוקת, ושבוע בלבד לאחר מכן ישראל פרסמה מכרזים ל-1,200 יחידות דיור באותו אזור בדיוק. ההבטחה שהופרה, לטענת הבריטים, הפכה לגורם מרכזי במשבר הדיפלומטי שהוביל בסופו של דבר להטלת סנקציות נרחבות על ההתיישבות ביהודה ושומרון.
צילום: גדעון סערהסיפור מתחיל ב-11 באוגוסט, בשיחת טלפון מתוחה בין שר החוץ הבריטי אד מיליבנד לשר החוץ הישראלי סער. השיחה עסקה בתוכנית הבנייה ב-E1, פרויקט שקוטע את הרצף הטריטוריאלי הפלסטיני בין רמאללה לבית לחם ומחבר בין מעלה אדומים לירושלים. לפי גורמים בריטיים שדיברו עם עיתונאים בעילום שם, הם יצאו מהשיחה עם "רושם ברור" שישראל לא תקדם מכרזים חדשים באזור לפני הבחירות בישראל שנקבעו ל-27 באוקטובר 2026.
"זה ההיפך הגמור ממה שהבנו", זעמו גורמים בבריטניה, לאחר שכעבור שבוע בלבד פרסמה ממשלת ישראל מכרזים לכ-1,200 יחידות דיור חדשות ב-E1, צעד שמאפשר לחברות בנייה להגיש הצעות רשמיות לפרויקט ההתנחלות. בלונדון ראו בכך נסיגה בוטה מהדברים שנאמרו על ידי סער רק שבעה ימים קודם לכן.
משרד החוץ הישראלי לא איחר להגיב, והכחיש מכל וכל את הגרסה הבריטית. לפי המשרד, סער אמר לעמיתיו הבריטים אך ורק שלא יחול "שינוי בשטח עצמו" באזור E1 לפני הבחירות, ותו לא. עוד נטען כי אין כלל חידוש במכרזים שפורסמו, מאחר שהתוכנית לבנייה באזור אושרה סופית כבר לפני יותר משנה. יש לציין כי ישראל עיכבה את התוכניות במשך עשרות שנים בשל חשש בינלאומי מפני פגיעה באפשרות להקמת מדינה פלסטינית, אך אישרה אותן סופית בשנה שעברה.
הפרשה לא נותרה בגדר מחלוקת דיפלומטית בין ארבע עיניים. ארבעה שבועות בלבד לאחר אותה שיחה מתוחה, בריטניה הודיעה על הטלת סנקציות נרחבות נגד ישראל. לצד בריטניה חתמו על הצהרה משותפת גם שרי החוץ של קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושבדיה. בהצהרה נכתב במפורש: "פעולות ישראל בגדה המערבית מערערות את האפשרות של פתרון שתי המדינות. על ישראל לעצור מיידית את הרחבת ההתנחלויות".
הסנקציות כללו גם היבט צבאי משמעותי. מיליבנד הודיע כי בריטניה כבר השעתה 30 רישיונות נשק לצה"ל וכי המדינה תסרב לאשר רישיונות חדשים למכירות נשק "שתורמים לכיבוש". בהמשך נודע כי בריטניה תטיל סנקציות אישיות גם על חמישה גורמים בהתנחלויות: בנצי גופשטיין, מאיר מרדכי אטינגר, אליאב ליבי, ברוך מרזל ואביחי סוויסה.
מעניין לציין שדווקא אוסטרליה נסוגה ברגע האחרון מהצטרפות למהלך, למרות שהייתה שותפה למגעים עד לשלבים האחרונים של ניסוח ההצהרה. גורם אירופי שראה נוסח מוקדם של המסמך אישר כי אוסטרליה נכללה בו במקור, אך בפועל קנדה נותרה המדינה היחידה מחוץ ליבשת אירופה שבסופו של דבר חתמה על ההצהרה. הפרישה עוררה אכזבה בקרב שאר המדינות החתומות.
מאחורי הקלעים התברר גם כי מנהיגי הקהילה היהודית בבריטניה, ובהם הרב הראשי אפרים מירביס, נפגשו עם מיליבנד עוד באוגוסט כדי להביע התנגדות נחרצת למהלך הסנקציות. חלקם הזהירו את השר הבריטי כי המדיניות עלולה דווקא לחזק את הימין בישראל לקראת הבחירות הקרובות, אזהרה שלא מנעה מלונדון להתקדם בתוכנית.
יצוין כי מיליבנד נכנס לתפקידו כשר החוץ הבריטי רק ביולי, כחלק מממשלתו של ראש הממשלה החדש אנדי ברנהאם, שהתחייב עוד לפני כניסתו לרחוב דאונינג 10 לחולל שינוי משמעותי במדיניות בריטניה כלפי ישראל. הצעד תואם ביקורת ציבורית שהופנתה כלפי קודמו קיר סטרמר, שמצביעי מפלגת הלייבור טענו כי היה "רך מדי" כלפי ישראל.
לשכת שר החוץ הבריטי סירבה להגיב ישירות על הטענות בנוגע לשיחת אוגוסט, בעוד שמשרד החוץ הבריטי חזר והדגיש בהודעה רשמית כי הרחבת ההתנחלויות "מעמידה בסכנה משמעותית" את האפשרות להגיע לפתרון שתי המדינות. הפרשה צפויה להמשיך להעיב על היחסים בין ירושלים ללונדון ככל שמתקרב מועד הבחירות בישראל.
**סיכום:** מחלוקת על הבטחה שהופרה כביכול בשיחה בין סער למיליבנד סייעה להצית משבר דיפלומטי שהוביל לסנקציות בריטיות נגד ישראל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה