הנשיא יצחק הרצוג הכריע: אלאור אזריה, החייל שהורשע בהריגת מחבל מנוטרל, יקבל מחיקת רישום פלילי. ההחלטה המזעזעת, שנתקבלה בניגוד מוחלט לעמדת הרמטכ"ל אייל זמיר וצה"ל, הודלפה בעיתוי שלא נראה מקרי בעין: מוצאי שבת, דקות לפני השעה שמונה בערב, כשמהדורות החדשות כבר "סגורות" ורגע לפני שהתקשורת נכנסת לדממה מלאה לכבוד יום הכיפורים.
צילום: יצחק הרצוגאזריה, שהיה חובש קרבי בזמן מבצע "שומר החומות" בחברון בשנת 2016, ירה למותו במחבל בשם עבד אלפתאח אלשריף, שהיה מנוטרל ושכב על הרצפה ולא היווה כל איום. אלשריף היה חשוד בדקירת חייל ישראלי, אך הווידאו שתיעד את האירוע הראה בבירור את אזריה מתקרב אליו ויורה בראשו כשהוא פצוע ומוטל על הכביש. אזריה נשלח לכלא ל-18 חודשים, אך שירת בפועל רק תשעה חודשים לפני שהשתחרר. פרשה זו פילגה את החברה הישראלית עד היום, ולפי הדיווחים היוותה גורם ממשי בהתפטרותו של שר הביטחון דאז משה יעלון.
הרמטכ"ל זמיר לא השאיר מקום לספק. במכתב ששלח כבר בחודש יולי, בתשובה לבקשת החנינה, הוא כתב במפורש כי "הבקשה לא צריכה להתקבל". לשכתו הבהירה כי בניגוד לגרסת הרצוג, אזריה מעולם לא הביע צער או חרטה על מעשה ההריגה. זמיר התנגד לחנינה גם משום שאזריה לא לקח אחריות על פעולתו, וגם משום שלא נמצאו "נסיבות אישיות ספציפיות במשקל משמעותי" שהיו מצדיקות מחילה.
הרצוג, לעומת זאת, בחר לנמק את ההחלטה בדיוק בניגוד לעדות הרמטכ"ל. בהודעתו, שפורסמה בערב יום הכיפורים, טען הנשיא כי "הנסיבות, פרק הזמן שעבר, והצער שאזריה הביע מצדיקים לאפשר לו לפתוח פרק חדש בחייו". הוא הוסיף כי המחיקה תאפשר לאזריה "להמשיך בחייו".
התגובות לא איחרו לבוא. יעלון, שר הביטחון בזמן האירוע, תקף בחריפות את ההחלטה ברשת החברתית שלו ופנה ישירות לנשיא: "החייל לא טען שירה כי חש שחייו בסכנה, אלא כי המחבל 'ראה שהוא מגיע לו למות'". יעלון הוסיף כלפי הרצוג: "החלטת למחוק את הרישום הפלילי בלי לשמוע מהחייל שהוא נוטל אחריות או מתחרט על מעשיו".
מנגד, שר הביטחון הנוכחי ישראל כץ בירך על ההחלטה בהתלהבות רבה, וכינה אותה "החלטה אנושית והולמת". כץ מסר בהודעה כי "הגיע הזמן לאפשר לאזריה להשאיר את העבר מאחוריו, לבנות מחדש את חייו ואת עתידו". גם ראש הממשלה בנימין נתניהו נמנה עם אלה שקראו במשך שנים לחנינה לאזריה, וכעת ההחלטה מתקבלת בברכה בקרב חלקים גדולים במחנה הימין.
צילום: בנימין נתניהוצה"ל עצמו נשאר בשקט מוחלט ולא הוציא כל הודעה רשמית בעקבות ההחלטה. השתיקה הזו, לאחר עמדתו החד-משמעית של הרמטכ"ל, רק מחזקת את התחושה שהצבא רואה בהחלטת הנשיא פגיעה ישירה בערכיו. בזמן אמת, צה"ל הגדיר את הירי כ"הפרה חמורה של ערכי צה"ל, ההתנהלות ותקני הפעולה הצבאית".
מה שמעניין הוא העיתוי הפוליטי. ההחלטה נתקבלה כארבעים יום בלבד לפני הבחירות הצפויות, ומיד לאחר שהרצוג בעצמו ניסה, בראיונות שהעניק לכבוד החג, להצטייר כדמות ממלכתית ומאחדת שקוראת ל"מציאת המחבר בינינו". ההחלטה בעניין אזריה, שהתקבלה תוך פגיעה ישירה בעמדת ההנהגה הצבאית, מעלה שאלות רבות על מידת השפעת השיקולים הפוליטיים על שולחנו של הנשיא, בדיוק בתקופה הרגישה ביותר לפני הקלפי.
בשלב זה לא ידוע אם צה"ל בכוונתו להגיב רשמית להחלטת הנשיא, או אם יעלון ואחרים ינסו לקדם מחדש את הדיון הציבורי בפרשה שסוגרת מעגל של שמונה שנים. ברור כי הפרשה תמשיך להעסיק את השיח הציבורי בישראל בימים הקרובים, במיוחד על רקע הבחירות המתקרבות.
הרצוג מחק את הרישום הפלילי של אזריה בניגוד לעמדת הרמטכ"ל, ובכך הצית מחדש מחלוקת ציבורית עמוקה ימים ספורים לפני הבחירות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה