סקר בין-לאומי חדש מטלטל את השיח על עתיד הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לפי הממצאים שפורסמו על ידי מכון פיו למחקר, רק 17% מהישראלים ו21% מהפלסטינים בגדה המערבית ובירושלים המזרחית מאמינים שקיום בשלום בין ישראל למדינה פלסטינית עצמאית הוא בכלל אפשרי.
הנתון המזעזע יותר: רוב מוחלט בשני הצדדים כבר לא רואה כלל אפשרות לפתרון של שתי מדינות. 56% מהישראלים ו68% מהפלסטינים בגדה המערבית אמרו בבירור שהפתרון הזה מת. זו הפעם הראשונה מאז שמכון פיו התחיל לשאול ישראלים את השאלה הזו, בשנת 2013, שרוב מהם מצהיר בגלוי שאין סיכוי לדו-קיום שלווה.
חשוב לציין: הסקר לא כלל את תושבי רצועת עזה, מכיוון שתנאי הביטחון באזור מנעו ממכון המחקר לבצע שם עבודת שטח. כלומר, הנתונים מתייחסים רק לישראלים ולפלסטינים בגדה המערבית ובירושלים המזרחית.
מכון פיו לא הסתפק בשאלה היבשה של "אפשרי או לא". החוקרים ביקשו מהמשתתפים להסביר במילים שלהם את התשובה, וכך נחשפו הבדלים מעניינים בין האופן שבו כל צד תופס את הסכסוך.
בקרב מי שדחו את האפשרות לדו-קיום שלווה, משיבים משני הצדדים ציינו לרוב מחלוקות על אדמות, עשרות שנות אלימות וחשדנות עמוקה. חלק מהישראלים והפלסטינים תיארו את שני העמים כמתחרים על שטח שלדעתם אי אפשר, או שלא צריך, לחלק. אחרים הזכירו פערים דתיים ותרבותיים וטענו שההיסטוריה האלימה הפכה את שיקום האמון למשימה בלתי אפשרית.
אבל הגורמים המרכזיים שכל צד ציין היו שונים מהותית. ישראלים שהתנגדו לפתרון שתי המדינות העלו בעיקר חששות ביטחוניים, כמו הפחד שמדינה פלסטינית עצמאית תהפוך לאויבת ישראל, תשיג נשק, או תשאיר את ישראל עם פחות שטח להגנה על עצמה. חלק מהמשיבים הישראלים אמרו שהם מאמינים שהמנהיגות הפלסטינית או הציבור הפלסטיני שואפים בסופו של דבר להשמדת ישראל, ולא לדו-קיום.
מנגד, פלסטינים בגדה המערבית ובירושלים המזרחית ציינו בעיקר את השליטה הישראלית בשטח, ההתנחלויות, המחסומים וההגבלות על התנועה כסיבות לכך שהם לא מאמינים בהשגת שלום. חלקם תיארו את התרחבות ההתנחלויות כגורם שהופך את הקמת מדינה פלסטינית ברת קיימא למשימה קשה מיום ליום.
הפערים ניכרים גם בתוך החברה הישראלית עצמה. בקרב יהודים ישראלים, רק 16% אמרו שדו-קיום שלווה אפשרי, לעומת 64% שאמרו שלא. בקרב ערבים אזרחי ישראל, התמונה מורכבת יותר: 23% אמרו שזה אפשרי, 26% אמרו שלא, אך כמעט מחצית, 46%, בחרו לא לענות תשובה מהותית. בסך הכול, חמישית מהמשיבים הישראלים לא ענו על שאלת הדו-קיום כלל, פי שניים מהשיעור שנרשם בסקר הקודם ב-2025.
עם זאת, לא הכל אבוד לפי הסקר. מיעוט קטן משני הצדדים עדיין מאמין בדרך לשלום. חלק מהמשיבים דיברו על הרצון להימנע משפיכות דמים נוספת ועל האמונה שאף אחד מהעמים לא ייעלם, כך שדו-קיום הוא בהכרח התוצאה הסופית של הסכסוך. אחרים ציינו שגבולות מוגדרים בבירור והפרדה פוליטית יכולים לשמש כתחליף מעשי להמשך העימות. פלסטינים אופטימיים הדגישו יותר את היתרונות הכלכליים הפוטנציאליים של שלום ואת הקשרים הכלכליים הקיימים כבר בין ישראלים לפלסטינים, בעוד שחלק מהישראלים הדגישו תנאים שצריכים להתקיים קודם, כמו שיקום אמון, ויתורים מדיניים והקמת מנהיגות פוליטית חזקה יותר.
הסקר בוצע בקרב 1,001 מבוגרים בישראל בין ה-5 באפריל ל-6 במאי, ובקרב 1,038 פלסטינים בגדה המערבית ובירושלים המזרחית בין ה-30 במרץ ל-28 באפריל. הריאיונות נערכו פנים אל פנים בעברית ובערבית, בתקופה שכללה את מלחמת איראן ואת הימים שאחרי הפסקת האש הראשונית שהוכרזה ב-7 באפריל. הנתונים מתפרסמים על רקע מתחים מתמשכים ומשא ומתן מדיני שממשיך להתנהל באזור, ומצטרפים לסקרים נוספים שפורסמו בחודשים האחרונים ומציגים תמונה מורכבת של דעת הקהל הפלסטינית, לרבות סקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי שמצא כי 46% מהפלסטינים בגדה המערבית סבורים שלישראל אין זכות קיום, וסקרים אחרים שהצביעו על עלייה מסוימת בתמיכה במשא ומתן ובפתרון שתי המדינות כאשר הוצג להם מודל המבוסס על קווי 1967.
תוצאות הסקר, שמראות ירידה חדה באמון בפתרון שתי המדינות משני צידי הסכסוך, צפויות להעיב על כל ניסיון עתידי לחדש מגעים דיפלומטיים באזור.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה