מהפך מזעזע ברשימת העיתונאים שנהרגו במלחמה בעזה. הוועד להגנה על עיתונאים, הגוף הבינלאומי המוביל בתיעוד פגיעות בעיתונאים ברחבי העולם, הודה בפומבי כי טעה. הארגון הסיר 28 שמות מרשימת ההרוגים שהוצגה עד כה כרשימת עיתונאים ועובדי תקשורת שנפלו בישראל וברצועת עזה, לאחר שהתברר כי מדובר בלוחמים של ארגוני הטרור.
הבדיקה, שנפרסה על פני שלוש שנים ומתייחסת לתקופה שבין אוקטובר 2023 לאוגוסט 2026, נפתחה בעקבות פרסומים שהעלו סימני שאלה חמורים. חמאס והג'יהאד האיסלאמי, שנוהגים באופן שיטתי לפרסם הספדים למחבלים שחוסלו על ידי ישראל, בחרו לתאר כמה מהם דווקא כ"עיתונאים". הארגונים עצמם, בהספדים הרשמיים שלהם, חשפו את מה שהוועד להגנה על עיתונאים לא זיהה קודם לכן.
מהודעת הארגון עולה חלוקה מדויקת: 20 שמות הוסרו מהמאגר לאחר שהתברר שהאנשים היו מעורבים ב"לחימה" בפועל, ולא רק בפעילות תקשורתית. שמונה שמות נוספים הוסרו לאחר שנקבע באופן ברור כי מדובר באנשי חמאס או הג'יהאד האיסלאמי, ללא קשר ישיר לפעולות קרביות שתועדו.
אחד המקרים הבולטים ברשימה שהוסרה הוא של עבדאללה איאד ברייס. ברייס הוצג במשך תקופה ארוכה כצלם תקשורתי שנהרג בתקיפה אווירית ישראלית על בית משפחתו במחנה חאן יונס, בינואר 2024. בפועל, מתברר כי ברייס שימש כצלם הראשי של ערוץ הטלוויזיה השייך למשרד החינוך של חמאס, כלומר גורם רשמי בתוך המנגנון של ארגון הטרור ולא איש תקשורת עצמאי כפי שהוצג.
המקרה של ברייס אינו מקרה בודד, אלא דוגמה מייצגת לדפוס שחזר על עצמו פעם אחר פעם. אנשים ששימשו בתפקידים תעמולתיים או קרביים בתוך מנגנוני הטרור בעזה קיבלו תווית של "עיתונאים" שסייעה להאדיר את מספר ההרוגים בקרב אנשי התקשורת, ולהעצים את הביקורת הבינלאומית על פעולות צה"ל ברצועה.
הרשימה המקורית של הוועד להגנה על עיתונאים שימשה במשך שנתיים כמקור מרכזי לארגונים בינלאומיים, לעיתונאים ולגורמים דיפלומטיים שביקשו לתאר את היקף הפגיעה בעיתונאים במלחמה. עצם קיומה של רשימה כה נרחבת סייע לבסס נרטיב לפיו ישראל פוגעת באופן שיטתי באנשי תקשורת. עכשיו, כאשר מתברר שכרבע מהרשימה כלל לוחמים בפועל, הנרטיב הזה סופג מכה קשה.
העובדה שהבדיקה הזו התבססה בסופו של דבר על ההספדים הרשמיים שפרסמו חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעצמם מעוררת שאלות נוקבות. ארגוני הטרור, במטרה להעצים את הלגיטימיות של הלוחמים שלהם ואת מספר הקורבנות שהם יכולים להציג לעולם, בעצם הפלילו את עצמם. הם חשפו בהספדים כי מדובר בלוחמים, ובכך תרמו בעקיפין לחשיפת הזיוף שהם עצמם קידמו קודם לכן כלפי הוועד.
הוועד להגנה על עיתונאים לא התייחס בהודעתו לשאלה מדוע לקח לגוף המקצועי שלוש שנים לזהות את הפער בין ההגדרה הרשמית לבין המציאות בשטח. גם לא ברור אם המנגנון לבדיקת זהות ההרוגים ישתנה בעתיד, כדי למנוע הישנות של מקרים דומים ברשימות עתידיות.
בינתיים, הרשימה המעודכנת של הוועד ממשיכה לשמש בסיס לדיווחים בינלאומיים על היקף הפגיעה בעיתונאים בעזה, כאשר מספר ההרוגים המוכר כעת נמוך משמעותית מהמספר שפורסם במשך שלוש השנים האחרונות. נותר לראות אם גופים בינלאומיים נוספים יבצעו בדיקות דומות ברשימות מקבילות שהם עצמם פרסמו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה