ביל אקמן נגד הפד: "העלאות הריבית רק יגדילו את האינפלציה"

המיליארדר ביל אקמן, מייסד ומנכ"ל קרן הגידור פרשינג סקוור, יוצא בהתקפה חזיתית על מדיניות הפדרל ריזרב. לדבריו, העלאת הריבית שביצע הבנק המרכזי האמריקאי בשבוע שעבר, לרמה של בין 3.75% ל-4%, לא רק שלא תוריד את האינפלציה אלא עלולה דווקא להחריף אותה.

אקמן פרסם ברשת X ציוץ שחולל סערה של ממש בעולם הכלכלה. "ההנחה שהעלאת הריבית תוריד את האינפלציה נשענת על אמונה אחת: ריבית גבוהה יותר מפחיתה ביקושים והשקעות", כתב. "ואולם מה אם שיעורי ריבית גבוהים יותר לא יפחיתו את הביקוש וההשקעות, מאחר שהביקוש לבינה מלאכותית ולאנרגיה לא מושפע מריביות גבוהות יותר?".

לפי אקמן, הסיבה לכך פשוטה: מירוץ הטכנולוגיה העולמי לפיתוח "בינת-על" מייצר החזר על השקעה כמעט אינסופי בעיני החברות הגדולות, ולכן הביקוש לכוח מחשוב יישאר גבוה ללא קשר למחיר הכסף. "לניצחון במרוץ הזה יש תשואה כמעט בלתי מוגבלת, והביקוש לחישוב יישאר בלתי ניתן לחישוב", טען.

המיליארדר הזהיר גם מפני מעגל קסמים מסוכן. לדבריו, מאחר שעלויות הריבית משובצות כמעט בכל מוצר ושירות במשק, כל העלאת ריבית מייקרת בפועל את המחירים במקום להוזיל אותם. "ככל שהפד מעלה את הריביות יותר, כך תהיה לנו יותר אינפלציה, וכך הפד יצטרך להעלות את הריביות עוד יותר", כתב. הוא סיים את דבריו במשפט חד: "מה אם המודלים הישנים לא מתאימים לפרדיגמה הנוכחית והפד טועה? אני חושב שהפד אולי בדיוק עשה טעות".

האינפלציה בארצות הברית עומדת כיום על כ-3.4%, גבוה משמעותית מיעד ה-2% שקבע הבנק המרכזי. במקביל, תשואות האג"ח הארוכות כבר חצו את רף ה-5%, ומחירי האנרגיה נותרו גבוהים. הפד עצמו מסמן אפשרות להעלאות ריבית נוספות, מה שמעיד כי בשוק כבר מתרגלים לרעיון שהריבית הגבוהה כאן כדי להישאר.

מאחורי הטענה של אקמן עומד נתון כלכלי מרשים. הערכות בשוק מדברות על יותר מ-600 מיליארד דולר של השקעות הון מתוכננות מצד ענקיות הטכנולוגיה בשנת 2026, כשחלק מההערכות כבר מתקרבות ל-700 עד 800 מיליארד דולר כשמכניסים לתמונה גם ספקי תשתיות. מיקרוסופט ואמזון לבדן צפויות להוציא השנה כ-410 מיליארד דולר על הקמת מרכזי נתונים, רכישת שבבים ותשתיות אנרגיה.

לחברות הענק הללו יש יתרון משמעותי על פני עסקים רגילים במשק: הן מייצרות תזרים מזומנים עצום ולכן חלק ניכר מההשקעות שלהן ממומן מכספי החברה עצמה ולא מהלוואות. כשהריבית עולה מ-3.5% ל-4%, מפעל קטן עשוי לדחות תוכנית הרחבה, אבל מיקרוסופט ואמזון ימשיכו להקים את מרכז הנתונים הבא ללא קשר למחיר הכסף. ההשקעות הללו יוצרות ביקוש חריג לקרקע, חשמל, שבבים, נחושת ועובדי בנייה, מה שכבר מתחיל לדחוף מחירים כלפי מעלה בכמה תחומים.

יחד עם זאת, לא כל הכלכלה מתנהגת כמו ענקיות הטכנולוגיה. הצרכן האמריקאי הרגיל עדיין מגיב באופן ישיר לריבית. שיעור הריבית על משכנתה ל-30 שנה כבר נגע השבוע ברמה של כ-7.45%, ומשכנתה של 400 אלף דולר יקרה כיום בכמה מאות דולרים בחודש לעומת התקופה שבה הריבית עמדה על כ-6%. גם עסקים קטנים סובלים מעליית התשואות בשוק האג"ח, שמייקרת עבורם משמעותית את עלות גיוס האשראי.

התמונה שמצטיירת היא של שתי כלכלות שפועלות זו לצד זו. מצד אחד, משפחות, עסקים קטנים ושוק הנדל"ן, שבהם הריבית עדיין פועלת בדיוק כפי שלימדו בספרי הכלכלה המסורתיים. מצד שני, קומץ חברות ענק שמוציאות מאות מיליארדי דולרים במרוץ לבינה מלאכותית, ושם השפעת הריבית זניחה יחסית. השאלה המרכזית שמעסיקה כלכלנים היא האם מהפכת הבינה המלאכותית תגרום בטווח הארוך להוזלת שירותים ולעלייה בפריון, מה שיהפוך אותה מכוח אינפלציוני לכוח דפלציוני.

חשוב לציין שאקמן אינו צד ניטרלי בסיפור. פרשינג סקוור נכנסה השנה להשקעה במיקרוסופט, אחת המשקיעות הגדולות בעולם בתשתיות בינה מלאכותית, כך שיש לו אינטרס ישיר בהצלחת ענף הטכנולוגיה. עם זאת, זו אינה הפעם הראשונה שבה הוא מותח ביקורת על הפדרל ריזרב: כבר ב-2021 קרא לבנק המרכזי להעלות את הריבית במהירות כדי להילחם באינפלציה, ובנובמבר 2022 הביע ספק אם הבנק יצליח להחזיר את האינפלציה לרמה יציבה של 2%.

כעת עומדת הטענה של אקמן בפני מבחן מציאות. אם הפד ימשיך להעלות את הריבית בחודשים הקרובים, השקעות הענק של חברות הטכנולוגיה יגלו עד כמה באמת הביקוש לבינה מלאכותית חסין למחיר הכסף, בעוד שבשאר המשק, כפי שמראים נתוני המשכנתאות והאשראי, הכללים הישנים עדיין תקפים.