עולם הקולנוע והטלוויזיה הישראלי נפרד היום מאחד היוצרים הכי אהובים שלו. הבמאי והתסריטאי יעקב, או בשמו המוכר יותר ינקול גולדווסר, הלך לעולמו בגיל 76. וכן, אם שם המשפחה נשמע לכם מוכר, זה כי הוא עומד מאחורי חלק מהסרטים שכולנו גדלנו עליהם.
גולדווסר נולד בספטמבר 1950 בתל אביב, להורים שעלו מפולין. כבר בגיל 15, כשרוב הילדים בגילו שיחקו כדורגל בחצר, הוא כבר יצר סרטים קצרים יחד עם הבמאי יקי יושע. את הדרך המקצועית שלו בקולנוע הוא התחיל עוד ב-1969, ומשם זה רק התגלגל.
הפריצה הגדולה הגיעה ב-1982, עם הסרט "מתחת לאף". הוא יצר אותו יחד עם התסריטאי חיים מרין, ובכיכוב משה איבגי ואורי גבריאל. הסרט, שהתבסס על מקרה אמיתי, הפך עם השנים לסרט פולחן שכל דור מגלה מחדש.
אבל את ההצלחה הענקית באמת, זו שהפכה אותו לשם דבר בכל בית בישראל, הוא קטף חמש שנים אחר כך. ב-1987 ביים גולדווסר את "אבא גנוב", עם יהודה ברקן וקרן מור בתפקידים הראשיים. הסרט הפך להצלחה קופתית אדירה, והוליד אחריו טרילוגיה שלמה שרבים מכירים בעל פה.
גולדווסר לא נשאר רק בקומדיה. ב-1991 הוא יצר את "מעבר לים", דרמה אישית ומרגשת שעסקה בניצולי שואה בראשית ימיה של המדינה, ולפי חלק מהדיווחים אף התבססה בחלקה על חוויות ילדותו שלו. הסרט קטף תשעה פרסי אופיר, כולל פרס הסרט והבמאי, ואף נבחר לייצג את ישראל במרוץ לאוסקר לסרט הזר. לא סתם קומדיין, זה איש שידע לרגש.
מי שחושב שגולדווסר נשאר רק בקולנוע טועה. בתחילת שנות האלפיים הוא עשה את הקפיצה למסך הקטן, וביים את סדרת הדרמה "לתפוס את השמיים" ב-2000. שלוש שנים אחר כך הגיע הפרויקט שאולי הכי מזוהה איתו בטלוויזיה: "מעורב ירושלמי", שרצה שלוש עונות שלמות ועסקה ברגישות במורכבות היחסים בין דתיים לחילונים בישראל. סדרה שהקדימה את זמנה בהרבה נושאים שרלוונטיים גם היום.
לאורך הקריירה הוא לא הפסיק ליצור. "מקס ומוריס" ב-1994, "אין לה אלוהים" ב-2006, וב-2018 חזר לקולנוע עם מה שהפך לסרטו האחרון: "שרוכים", בכיכובם של דב גליקמן ונבו קמחי. סרט אישי ומרגש, שסגר מעגל של קריירה שלמה.
מעבר לבימוי, גולדווסר עסק גם בכתיבה, בעריכה ובהפקה, וכל מי שעבד איתו יודע כמה הוא היה מעורב בכל שלב ביצירה. הוא גם לימד בימוי וקולנוע במספר מוסדות אמנות מרכזיים בישראל, והכשיר דור שלם של יוצרים שממשיכים את הדרך שלו היום.
הקריירה של גולדווסר נמשכה יותר מארבעה עשורים, ולאורכה הוא הצליח לשלב בין קולנוע עממי ופופולרי לבין דרמות עמוקות שנגעו בלב. לא כל במאי מצליח לעשות את שני הדברים גם יחד, וגם זו הסיבה שהשם שלו נשאר חקוק אצל כל מי שגדל על הקולנוע הישראלי של שנות ה-80 וה-90.
פרטים על הלוויה וטקס האזכרה צפויים להתפרסם בשעות הקרובות. עולם התרבות בישראל, כולל שחקנים, יוצרים ותלמידים לשעבר שלו, כבר מתחיל להגיב ולחלוק זיכרונות מעבודה משותפת איתו לאורך השנים.
הקולנוע הישראלי נפרד היום מאחד מהיוצרים שהכי עיצבו אותו, וסרטיו ימשיכו ללוות אותנו עוד המון שנים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה