גלנט: על ההתרעות ממצרים ומהאמירויות שמעתי לראשונה בתקשורת

שר הביטחון לשעבר יואב גלנט שבר את השתיקה בנוגע להתרעות שקדמו לטבח השבעה באוקטובר. בשיחה עם יניר קוזין בגלי צה"ל אמר גלנט כי הוא שומע לראשונה בתקשורת על התרעות שהגיעו ממצרים ומאיחוד האמירויות הערביות לפני המתקפה. לדבריו, אם המידע נכון, זו בעיה חריגה בהתנהלות מערכת הביטחון והדרג המדיני.

צילום: יואב גלנט

"על ההתרעות האלה אני שומע בתקשורת בפעם הראשונה", אמר גלנט. הוא הוסיף כי כאשר ראש ממשלה מקבל אזהרה ממנהיג מדינה זרה, המידע הזה אינו נכס פוליטי פרטי שלו אלא נכס ביטחוני שאמור לעבור למערכת הביטחון בשלמותו.

גלנט התייחס גם לפרסום שהופיע ב"אטלנטיק", ולפיו ראש המודיעין המצרי דאז, עבאס כאמל, הגיע לישראל אחד עשר יום לפני הטבח והעביר אזהרה מפני הסלמה משמעותית. שר הביטחון לשעבר הכחיש כל ידיעה על ביקור כזה. "לא זכור לי אירוע נחיתה של ראש המודיעין המצרי בישראל בימים שקדמו לשבעה באוקטובר", אמר. "אירוע כזה לא קרה בידיעתי, ולא נוהל על ידי הכפופים לי".

לפי התחקיר המקורי, בביקור הנטען לא הועברו תאריך, יעד או פרטים מבצעיים על המתקפה שהתרחשה כשבועיים לאחר מכן. גלנט לא הכחיש שהיה מודע למסרים אחרים שהגיעו מרצועת עזה, אך הבהיר את אופיים המצומצם.

שר הביטחון לשעבר אישר כי בציר תקשורת שעבר דרך השב"כ הועבר מסר מחמאס. לדבריו, בחמאס נאמר כי יחיא סינוואר מתכוון "להרעיד את בתי הכלא". גלנט הדגיש כי גורמי הביטחון, השב"כ ואמ"ן, בחנו את המסר בזמן אמת והעריכו שהוא קשור לחטיפתה של האזרחית הישראלית אלת האמריקאית אליזבת צורקוב.

"הערכת שב"כ ואמ"ן הייתה שזה קשור בחטיפת אליזבת צורקוב", אמר גלנט, וטען כי לא היה מדובר במסר שמלמד על מתקפה מתוכננת מרצועת עזה. לפי הגרסה שהציג, גורמי הביטחון קישרו את דברי סינוואר לניסיון אפשרי של חמאס להשתמש בצורקוב כקלף מיקוח, ולא זיהו בהם אינדיקציה לתקיפה קרקעית רחבת היקף.

הדברים של גלנט מתיישבים עם גרסה שהציג בעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו, שגם הוא הכחיש ידיעה על ביקור ראש המודיעין המצרי בישראל בסמוך לטבח. גלנט, שכיהן כשר הביטחון בתקופה הרלוונטית ופוטר מתפקידו בהמשך, נמנע מהערכות נוספות מעבר לעדותו על אותו ציר מידע ספציפי שעבר בשב"כ.

צילום: בנימין נתניהו

הפרשה ממשיכה לעורר שאלות על תפקוד מערכת הביטחון והדרג המדיני בשבועות שקדמו לטבח, ובפרט על אופן הטיפול במידע שהגיע ממדינות ערביות שכנות. עדותו של גלנט מוסיפה נקודת מבט נוספת לפאזל שעדיין לא הושלם, ומעלה שאלות חדשות על תפקוד הצירים המודיעיניים בין ישראל, מצרים ואיחוד האמירויות הערביות בימים הקריטיים שקדמו לשבעה באוקטובר.

בימים הקרובים צפויות תגובות נוספות מגורמי ביטחון ופוליטיקה בעקבות דברי גלנט, כשהוועדות הבוחנות את כשלי השבעה באוקטובר ימשיכו לבחון את שאלת ההתרעות שהגיעו, או שלא הגיעו, לצמרת המדינית והביטחונית.