ציד מכשפות של ממש בנמל התעופה סכיפהול באמסטרדם. נוסעים ישראלים שהגיעו בטיסת אל על מתל אביב דיווחו כי הועברו בכוח לבדיקת מכס קפדנית, שמטרתה אחת: לוודא שלא הכניסו להולנד מוצרים שמקורם ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים או ברמת הגולן.
האירוע התרחש יום אחד בלבד לאחר שנכנס לתוקפו בהולנד חוק חדש, שאוסר על ייבוא, רכישה ומכירה של מוצרים שמקורם בהתנחלויות ישראליות. הצו נכנס לתוקף רשמית ב-22 בספטמבר 2026, וכבר יום למחרת נבדקה הכבודה של כל הנוסעים שהגיעו מתל אביב לנמל התעופה ההולנדי.
על פי עדויות שהתפרסמו, פקידי מכס עצרו נוסעים שעברו במסלול "אין מה להצהיר" ושאלו אותם במפורש: "אתם מגיעים מתל אביב? כן? כל מי שמישראל, לכאן". כל נוסעי אל על הועברו למכונת סריקה מיוחדת. עוד נודע כי יחידה מיוחדת של המשטרה המלכותית ההולנדית הוצבה לבדיקות נוספות של טיסות המגיעות מישראל, במטרה לאתר יין, תמרים, זיתים ומוצרים נוספים שמקורם בהתנחלויות. ברחבי שדה התעופה הוצבו גם שלטים המפרטים את המוצרים האסורים.
העונש על הפרת האיסור אינו סימבולי. הפרה מכוונת של החוק עלולה להוביל למאסר של עד שש שנים או לקנס משמעותי, ואפילו הפרה שאינה מכוונת יכולה להוביל לשנת מאסר. במילים אחרות, כפי שנטען בפרסומים, אפילו דגם "סצנת המולד" שנרכש בבית לחם כמזכרת עלול להכניס נוסע ישראלי או תייר נוצרי ישר לכלא ההולנדי.
שגריר ארצות הברית בישראל, מייק האקבי, לא התאפק ותקף בחריפות את המדיניות החדשה. "היו הבוקר בכנסייה שלנו כמה אנשים מהולנד, שטסים חזרה מחר, והם צריכים לבדוק את המזכרות שלהם כדי לוודא שהן לא מיהודה ושומרון, אחרת הם עלולים לעמוד בפני עונש של עד שש שנות מאסר. ערכת מולד מבית לחם עלולה להכניס אותך לכלא! מטורף!" כתב האקבי.
הפובליציסטית ההולנדית סיון בהר, שסיפרה על החוויה מכלי ראשון, לא חסכה מילים: "מדובר בציד מכשפות", אמרה, והוסיפה כי היא תוהה מדוע הפרלמנט ההולנדי אינו נוקט פעולה כלשהי כנגד המדיניות. בהר גם סיפרה על מכר בן 82 שחושש שלא יעבור את ביקורת המכס, לדבריו בשל תחושה ש"נטל ההוכחה" מוטל עליו, מה שמעורר בו זיכרונות קשים מתקופת מלחמת העולם השנייה. פקיד מכס שנשאל על ידה טען מנגד כי "מדובר בבדיקה שגרתית המתקיימת בטיסות בין-יבשתיות ולא במדיניות חדשה", אך לדברי בהר נודע לה בבירור על יחידה ייעודית שהוקמה במיוחד לבדיקת טיסות מישראל.
החוק ההולנדי לא מסתפק במוצרים שנרכשו לאחר כניסתו לתוקף. הוא חל רטרואקטיבית, כך שגם מוצר שנקנה חודשים או שנים לפני 22 בספטמבר, ומוחזק במזוודה, נכלל באיסור. יתרה מזאת, האיסור חל גם על מוצרים שיוצרו רק באופן חלקי בהתנחלויות, למשל מוצר שמכיל רכיב בודד מאזור מוגדר, גם אם עיקר הייצור התבצע בתל אביב. מי ששינה תווית מקור על מוצר כדי להתחמק מהאיסור, גם הוא ייענש.
בישראל, הדיווחים על הבדיקות מעוררים דאגה גם בקהילה היהודית המקומית בהולנד. גורמים דיפלומטיים הזהירו כי הרחבת המגבלות עלולה בפועל לחייב בדיקת מקור של כל תוצרת ישראלית שמגיעה למדינה, כולל תוצרת חקלאית רגישה לזמן. הרשויות ההולנדיות מדגישות כי הצו אינו משנה את יחסי הסחר עם ישראל בגבולות 1967, אך בפועל הוא מבקש להחרים כל מוצר שמקורו בהתנחלויות בלבד, ולא מעבר לכך.
המדיניות ההולנדית אינה מבודדת. בתחילת ספטמבר הודיעו שתים עשרה מדינות, בהן בריטניה, צרפת, קנדה, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושבדיה, על כוונה להנהיג צעדים לאומיים או לתמוך בהגבלות אירופיות על סחר במוצרים מההתנחלויות. שרי החוץ של ארבע עשרה מדינות פרסמו הצהרה משותפת שקראה לישראל לעצור את הרחבת ההתנחלויות, ובריטניה כבר הכריזה על איסור ייבוא מוצרים מהתנחלויות ואף על הוצאה מחוץ לחוק של פרסום מכירת אדמות באזור. בתגובה לצעדי בריטניה, שר החוץ גדעון סער הכריז על סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים.
בשלב זה לא ידוע אם ישראל תגיב באופן דיפלומטי ישיר לצעד ההולנדי הספציפי, אך ברור כי המדיניות כבר משפיעה על נוסעים ישראלים בפועל בשדה התעופה, ולא נותרת רק על הכתב. משרד המכס ההולנדי לא הגיב לפניות בנושא.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה