האוצר בולם את מכירת חברת צים לענקית הספנות הגרמנית

עסקת מכירת חברת הספנות הלאומית צים לענקית הספנות הגרמנית האפאג-לויד ולקרן פימי הישראלית נקלעה למשבר. משרד האוצר הגיש הערב חוות דעת חריפה שקובעת כי אין לאשר את העסקה במתכונתה הנוכחית, וזאת בעקבות סיכונים כלכליים, תפעוליים וביטחוניים שלטענת המשרד גוברים על היתרונות הגלומים בה.

מנכ"ל משרד האוצר, ישראל מלאכי, שלח את חוות הדעת לרשות החברות הממשלתיות. העמדה מתואמת עם החשבת הכללית, אגף התקציבים, הכלכלן הראשי והלשכה המשפטית במשרד. "לאחר בחינת מכלול השיקולים, לטעמנו הסיכונים הקיימים בעסקה במתכונתה הנוכחית גוברים על יתרונותיה ועל הסיכונים הכרוכים באי אישורה", נכתב בחוות הדעת.

לפי ההסכם שנחתם בפברואר, האפאג-לויד אמורה לרכוש את צים בעסקה בשווי של כ-4.2 מיליארד דולר, ולהפוך אותה לחברת בת בבעלות מלאה. במקביל תפוצל פעילות החברה: עיקר הפעילות הבינלאומית תעבור להאפאג-לויד, בעוד הפעילות בקווים לישראל תועבר לחברה חדשה בשם "צים ישראל", בבעלות קרן פימי בניהולו של ישי דוידי. החברה החדשה אמורה להחזיק ב-12 אוניות בבעלות ובארבע נוספות בחכירה, לעומת 99 האוניות שמפעילה צים כיום.

הטענה המרכזית של משרד האוצר היא שצים ישראל לא תהיה בפועל חברת ספנות עצמאית, אלא תלויה במידה רבה בהאפאג-לויד לצורך מכולות, קיבולת הובלה ותשתיות תפעוליות, ובה בעת תתחרה בה בקו לארה"ב. במשרד מזהירים כי מדובר בניגוד עניינים מובנה, שעלול להביא לקריסת החברה הישראלית תוך שנים ספורות אם ההסכמים בין הצדדים ייושמו באופן מצמצם.

חשש נוסף שמעלה האוצר נוגע להחזקות זרות בחברה הגרמנית. ממשלת קטר מחזיקה בכ-12.3% ממניות האפאג-לויד, וממשלת סעודיה בכ-10.2% נוספים. במשרד מדגישים כי אין מדובר בקביעה שהמדינות יפעילו בפועל לחץ מדיני, אך עצם האפשרות להשפעה על חברה החיונית לשרשרת האספקה הישראלית נחשבת בעיניהם לסיכון שיש להביא בחשבון.

גם משרד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצטרף להתנגדות. במשרד שיגרו היום חוות דעת שוללת באופן חד משמעי את מתווה העסקה, כאשר העמדה מתייחסת למתווה המקורי אך למעשה מורידה מהפרק גם את המתווה המשופר שהציגו האפאג-לויד ופימי לפני ימים ספורים.

צילום: בנימין נתניהו

לצד ההתנגדות מכיוון האוצר וראש הממשלה, מתברר כי שר הכלכלה ניר ברקת שינה את עמדתו ומקדם כעת את העסקה, בניגוד לעמדת הצוות המקצועי במשרדו. השינוי התרחש לאחר פגישה שקיים עם מנהל קרן פימי, ישי דוידי, שביקש להיפגש עמו על רקע שינויים שהוכנסו במתווה העסקה. ברקת הורה לצוות המקצועי במשרד הכלכלה לקיים פגישה נוספת עם נציגי האפאג-לויד ופימי לאחר חג הסוכות, במטרה לבחון מחדש את ההתנגדות שהובעה במאי.

צילום: ניר ברקת

דוידי טוען כי דווקא כיום, ללא גרעין שליטה, החשיפה של צים להשפעה קטרית וסעודית גדולה יותר, שכן משקיעים ממדינות שאין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל יכולים לרכוש עד 24% ממניות צים בבורסה בלי לדווח על כך. לדבריו, העסקה עם האפאג-לויד דווקא תצמצם את החשיפה הזו. ברקת, מצדו, מסר: "כל עוד האינטרסים הביטחוניים של המדינה לא נפגעים ואף משודרגים, והתנאים משופרים באופן דרמטי לצד יחס ראוי לעובדים, אין מניעה למכור חברה ישראלית".

מעבר למחלוקת הפוליטית, האוצר מותח ביקורת גם על היסודות הכלכליים של העסקה. לפי חוות הדעת, קרן פימי תקבל את צים ישראל בלי תשלום מיידי ובלי השקעת הון עצמי במועד ההקמה, כאשר התשלום עבור הנכסים יידחה עד שפימי תממש רווחים העולים על 200 מיליון דולר. במשרד טוענים שמבנה כזה מעביר את הסיכון העסקי מהבעלים אל המדינה, שעלולה להידרש להזרים הון או להעמיד ערבויות אם החברה תיקלע למשבר. גם התחזיות הכלכליות מוטלות בספק: המודל מניח עלייה של כ-60% בהכנסה הממוצעת ממכולה עד 2036, אך בניתוח רגישות שערך האוצר, במקרה שהמחירים יישארו יציבים, החברה עלולה לעבור להפסדים הולכים וגדלים כבר בשנים הראשונות.

המדינה מחזיקה במניית זהב בצים, שמעניקה לה זכויות מיוחדות ואמורה להבטיח בעלות ישראלית ופעילות סדירה בעת חירום. גם רשות הספנות והנמלים הזהירה כי הפיצול המוצע עלול ליצור מצב שבו החברה הישראלית תהיה חלשה מדי כדי לשרוד שפל צפוי בענף, ובלי מנגנוני הגנה נוספים, ישראל עלולה למצוא עצמה בעתיד ללא צי עצמאי וללא יכולת תובלה ימית בזמן חירום.

שמונה גופים ממשלתיים אמורים להעביר את עמדותיהם לרשות החברות הממשלתיות עד סוף החודש, ולאחר מכן צפויה הרשות לקבל החלטה. אם לא יימצא הסכמה בין הגורמים, וכך נראה כרגע, הנושא יעלה להכרעת הממשלה. לא מן הנמנע שההחלטה הסופית תתקבל רק לאחר הבחירות, ואולי אף בידי ממשלת מעבר.