סקר מנדטים חדש שפורסם הערב בערוץ 14 חושף תמונה דרמטית של המפה הפוליטית בישראל: הליכוד בראשות בנימין נתניהו מזנק ל31 מנדטים, כשמאחוריו נותרת מפלגת "ישר" של גדי איזנקוט עם 21 מנדטים בלבד. הפער העצום בין המפלגה המובילה ליריבה המרכזית שלה מותיר את הקואליציה הנוכחית עם רוב יציב ומרשים.
צילום: בנימין נתניהולפי נתוני הסקר, בלוק הקואליציה זוכה ל63 מנדטים, מול 45 מנדטים בלבד לאופוזיציה, כאשר המפלגות הערביות מקבלות יחד 12 מנדטים. ש"ס מככבת עם 10 מנדטים, מפלגת "ביחד" של בנט ולפיד ומפלגת הדמוקרטים מקבלות 9 מנדטים כל אחת, יהדות התורה עם 8, והציונות הדתית, עוצמה יהודית והרשימה המשותפת מקבלות 7 מנדטים כל אחת. ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן נותרת עם 6 מנדטים בלבד, ורע"ם סוגרת את הרשימה עם 5. עופר וינטר, כחול לבן עם בני גנץ ומפלגות נוספות לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה, כך גם רשימה המזוהה עם הציבור החרדי.
אבל הנתון שהכי מטלטל את הסקר נוגע דווקא לשאלת ההתאמה לראשות הממשלה. כאשר נשאלו הישראלים מי מתאים ביותר לנהל את המדינה, 53% ענו נתניהו, לעומת 32% בלבד שבחרו בגדי איזנקוט. בנט קיבל 10% תמיכה בלבד, וליברמן נותר עם 5% זעומים. בבדיקה ראש בראש בין השניים המובילים, נתניהו הביס את איזנקוט 54% מול 46%.
הנתון המדהים ביותר של הערב מגיע דווקא ממקום אחר לגמרי: סקר נפרד שערך שלמה פילבר בקרב הציבור החרדי בלבד חושף שנתניהו כמעט ולא נתקל בהתנגדות במגזר. 84% מהחרדים שנשאלו קבעו כי ראש הממשלה הוא האדם המתאים ביותר לתפקיד, וזאת חרף משבר הגיוס הסוער שמלווה את הממשלה בחודשים האחרונים.
בתחתית טבלת ההתאמה לראשות הממשלה בקרב החרדים, המספרים כמעט מביכים: גדי איזנקוט מקבל 4% בלבד, בני גנץ נופל ל-1%, נפתלי בנט מקבל 0.8% זעום, ואביגדור ליברמן נשאר עם 0.2% בלבד. הפער העצום מלמד עד כמה הרחוב החרדי עדיין רואה בנתניהו את הכתובת היחידה כמעט להנהגת המדינה, ולא מוצא כל אלטרנטיבה אמינה בקרב מנהיגי האופוזיציה.
צילום: נפתלי בנטמעבר לשאלות המנדטים, הסקר של ערוץ 14 בחן גם נושא רגיש במיוחד: האמון הציבורי בפרשת האזהרות שנתניהו קיבל, כביכול, לפני מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר. בעקבות גל הפרסומים והתחקירים בנושא, נשאלו המשתתפים למי הם מאמינים יותר, לראש הממשלה או לעיתונאים שחשפו את הפרשה. 53% מהנשאלים השיבו כי הם מאמינים לגרסת נתניהו, לעומת 46% שבחרו לתת אמון בעיתונאים. אחוז אחד בלבד אמר כי אין לו עמדה בנושא.
הסקר לא הסתפק בכך, ובדק גם מה הציבור חושב על המניע האמיתי מאחורי הפרסומים. כאן התוצאה הייתה חד משמעית עוד יותר: 54% מהנשאלים סבורים כי הפרסומים נובעים משיקולים פוליטיים לקראת הבחירות, ורק 44% מאמינים שמטרתם היא אכן חשיפת האמת. 2% נוספים לא הביעו עמדה ברורה.
נושא נוסף שנבדק בסקר הוא הפגישה שקיים נתניהו לאחרונה עם שליט איחוד האמירויות. הנשאלים התבקשו להעריך האם המפגש מעיד על אמון שרוחשים מנהיגים ערבים מתונים כלפי ראש הממשלה. 51% מהמשיבים ענו בחיוב וטענו שהפגישה אכן מעידה על אמון כזה, בעוד 34% חשבו שהיא לא מעידה על כך. 15% הנותרים לא הביעו עמדה.
הסקר נערך באמצעות חברת המחקר NEXT DATA בקרב 573 בוגרים מכלל האוכלוסייה, ופורסם במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 14. את ניתוח הנתונים ערך שלמה פילבר, שאחראי גם על הסקר הנפרד שבדק את עמדות הציבור החרדי ספציפית.
עם פרסום הנתונים, ברור כי בזמן שהזירה הפוליטית הכללית מציגה תחרות בין נתניהו לאיזנקוט, במגזר החרדי כלל אין תחרות. השאלה המרכזית שתעסיק כעת את הפרשנים היא האם המגמות הללו ימשיכו לפני מועד הבחירות בפועל, ואיך ישפיעו הפרשות המתמשכות סביב האזהרות לפני שבעה באוקטובר על התדמית הציבורית של ראש הממשלה בטווח הארוך.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה