מלך ירדן תקף באו"ם, ליברמן בתגובה: "קחו שליטה על הגדה"

מלך ירדן עבדאללה השני עלה על בימת העצרת הכללית של האו"ם והשמיע את נאום הביקורת החריף ביותר שלו כלפי ישראל עד כה. המלך הירדני הגדיר את ישראל כאיום ממשי המסכן את היציבות באזור כולו ואת סיכויי השלום, בדברים שנשמעו בפורום הבינלאומי החשוב ביותר בעולם.

עבדאללה תקף בחריפות את מדיניותה של ישראל, וטען כי מדובר במה שהגדיר כ"אחד הכיבושים הממושכים בעולם", תוך הפרה של החוק הבינלאומי. לדבריו, העולם התעלם מהמצב הזה במשך עשרות שנים, ולדעתו הגיע הזמן שהקהילה הבינלאומית תפעל בנחישות.

הנאום המטלטל של המלך הירדני עורר הדים רבים, במיוחד לאור העיתוי הרגיש. הוא נישא על רקע שחיקה מתמשכת ביחסים בין ירדן לישראל, שני שכנים המחזיקים בהסכם שלום היסטורי שנחתם עוד ב-1994, אך יחסיהם ידעו לא מעט תקופות של מתיחות ואי אמון הדדי.

בישראל לא איחרו להגיב. יום לאחר הנאום הקשה, דווקא אביגדור ליברמן הפתיע עם הצעה בלתי צפויה: לאפשר לירדן לחזור ולנהל את שטחי A ו-B בגדה המערבית, כולל נטילת אחריות ביטחונית ומנהלית מלאה על השטחים.

"צריך להגיע להבנה עם הירדנים שהם ינהלו את יהודה ושומרון. שייקחו אחריות ביטחונית ומנהלית. אי אפשר להשאיר ואקום", כתב ליברמן בתגובתו, במה שנראה כניסיון להציע פתרון מעשי דווקא מול הביקורת הישראלית שספג.

ההצעה של ליברמן מרמזת אף על אפשרות שהצבא הירדני יוצב בשטחים אלו, או שיוקמו שם כוחות ביטחוניים שיהיו כפופים ישירות לפיקוד הירדני. מדובר בהצעה שמעוררת שאלות רבות, שכן היא נוגעת ישירות בסוגיית הריבונות על שטחי הגדה המערבית, נושא רגיש במיוחד ביחסים בין המדינות.

מעניין לציין כי ההיסטוריה של ירדן עצמה בנוגע לשטחי הגדה המערבית רחוקה מלהיות נקייה. עוד בשנת 1950, הפרלמנט הירדני אישר את סיפוח הגדה המערבית לממלכה ההאשמית, אולם המהלך לא זכה להכרה בינלאומית רחבה, מלבד בריטניה ולפי חלק מהדיווחים גם פקיסטן. הליגה הערבית עצמה סירבה להכיר בסיפוח.

בשנת 1988, המלך חוסיין, אביו של עבדאללה, הכריז על ניתוק הקשר המשפטי והמנהלי של ירדן עם הגדה המערבית, מהלך שהותיר כמיליון תושבים ערבים ללא אזרחות ירדנית, במה שארגוני זכויות אדם הגדירו כשלילת אזרחות שרירותית ובעייתית מבחינה משפטית בינלאומית.

נזכיר כי היחסים בין ירדן והפלסטינים ידעו גם הם תקופות סוערות ואלימות, ובראשן אירועי "ספטמבר השחור" בשנת 1970, כאשר הצבא הירדני פתח במתקפה נרחבת נגד ארגוני הפלסטינים שפעלו בשטחה, במה שהתפתח לעימות דמים שגבה חיי אלפי בני אדם משני הצדדים.

בשלב זה לא ברור אם ישראל תגיב באופן רשמי לדברי המלך הירדני, ואם ההצעה של ליברמן תיבחן ברצינות על ידי הדרגים המדיניים בישראל. הנושא צפוי להמשיך ולעורר דיון ציבורי נרחב, במיוחד לאור המורכבות ההיסטורית והמדינית הכרוכה בסוגיית הריבונות על הגדה המערבית.