מחיר הנפט ממשיך לטפס בשווקים העולמיים, כאשר חבית מסוג ברנט נסחרת סביב 105.5 דולר וחוזי הנפט האמריקאי מסוג WTI מתחזקים לרמה של כ-93 דולר לחבית. מדובר בהמשך ישיר למגמת העליות שמלווה את השווקים בשבועות האחרונים, על רקע המתיחות המתמשכת בין ארצות הברית לאיראן והחשש להסלמה נוספת שתפגע בנתיבי הסחר הימיים באזור המפרץ הפרסי.
אלא שבבנק ההשקעות הבינלאומי סטנדרד צ'רטרד מזהירים כי המומנטום החיובי עשוי להיות קרוב למיצוי. לפי ניתוח שביצע הבנק, קרנות מסחר מגמתיות המוכרות בשוק כ-CTA, הפועלות על בסיס מודלים אלגוריתמיים שרוכבים על מגמות מחיר, הגיעו לאחרונה לחשיפת שיא כלפי חוזי נפט ומוצרי אנרגיה מזוקקים. משמעות הדבר היא שרוב הכסף הספקולטיבי שביקש לרכוב על גל העליות כבר נמצא בפנים השוק, מה שמותיר אותו פגיע במיוחד למימושי רווחים פתאומיים. ירידה קלה במחיר עלולה להפעיל פקודות מכירה אוטומטיות ולייצר אפקט כדור שלג כלפי מטה.
בבנק מציינים כי המשך עלייה משמעותית במחירים יחייב כעת זעזוע ממשי בצד ההיצע, ולא רק כוח קנייה פיננסי. בין התרחישים שעלולים לדחוף את המחירים גבוה יותר נמנים שיבוש ממושך בתנועה דרך מצר הורמוז, פגיעה בתשתיות הולכת נפט או השבתת מתקני זיקוק. מנגד, התבהרות ביחסים מול איראן או החלטה של קרטל אופ"ק להזרים תפוקה נוספת לשוק, עלולות להוביל דווקא לירידת מחירים חדה, ככל שהקרנות ייאלצו לסגור פוזיציות.
לחצים נוספים מגיעים מכיוון מלאי החירום האסטרטגי של ארצות הברית, שצנח לפי נתוני מנהל המידע לאנרגיה האמריקאי לרמה של כ-284.6 מיליון חביות, לעומת 406 מיליון חביות בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז שנת 1982, תוצאה של שחרור עשרות מיליוני חביות בשנים האחרונות כדי לרסן את מחירי הבנזין לצרכן. כתוצאה מכך, לממשל בוושינגטון נותרה גמישות מצומצמת בלבד להתמודד עם משבר אספקה עולמי חדש. במקביל, מחיר הסולר הקמעונאי בארצות הברית חצה את רף 6.50 דולרים לגלון, זינוק של יותר מ-83% מתחילת השנה, והבנזין מתקרב ל-4.50 דולרים לגלון.
על רקע כל אלה, וול סטריט ננעלה אתמול (שני) בירידות שערים. מדד דאו ג'ונס איבד כ-0.7%, מדד S&P 500 ירד בכ-0.8% והנאסד"ק נחלש בכ-0.9%. מניית מטא צנחה בכ-4.8% לאחר שבוע של עליות חדות, על רקע כניסתה לתחום התוכנות הארגוניות מבוססות בינה מלאכותית. הודעה זו טלטלה גם את מניית מונגו-די-בי, שצנחה בכ-18.5% בעקבות מעבר המנכ"ל שלה לניהול הפעילות החדשה של מטא. מנגד, אנבידיה עלתה בכ-1.7% לאחר שהודיעה על הרחבת תוכנית הרכישה העצמית של מניותיה ב-150 מיליארד דולר, להיקף כולל של 235 מיליארד דולר, וזאת ביום של חולשה רחבה במניות השבבים: אינטל איבדה כ-5.7%, Arm ירדה בכ-8.7% ומארוול נחלשה בכ-3.8%. גם מניית וויקס הישראלית ירדה בכ-5.7%, למרות הכרזה על מוצר חדש בחברת Base44 שרכשה בשנה שעברה.
הגורם המרכזי שמכביד על השווקים הוא שוק אגרות החוב הממשלתיות. תשואת האג"ח האמריקאית לעשר שנים טיפסה לרמה של כ-5.25%, הגבוהה ביותר מזה כ-19 שנה, ואילו התשואה לשלושים שנה חצתה את רף 5.5%. כשהתשואות עולות, המשקיעים בוחנים מחדש כמה הם מוכנים לשלם עבור רווחים עתידיים של חברות, בעיקר מניות צמיחה. הפד פתח במחזור העלאות ריבית באמצע ספטמבר, לרמה של 3.75-4%, והשוק מתמחר כעת סיכוי של כ-70% להעלאה נוספת כבר בסוף אוקטובר.
אפי שקולניק, ראש תחום אג"ח בבנק הפועלים, מסביר כי "עליית התשואות מייקרת את גלגול האשראי של חייבים ומשפיעה לרעה על הצרכנים מבחינת המשכנתאות, נתונים שללא ספק עלולים להעיק בטווח של חצי שנה עד שנה. אבל צריך לזכור שמדובר בתהליכים שלא יגרמו לנפילה מיידית. התשואות עולות בעיקר בגלל האינפלציה. אתה רואה את הנפט מזנק בגלל המתיחות עם איראן, ומיד עולים החששות מאינפלציה, והתשואות עולות בעקבותיהן". לדבריו, מי שמחזיק אג"ח עד לפדיון לא נפגע, אך מנהלי תיקים דינמיים באג"ח ארוכות הפסידו לא מעט כסף בתקופה האחרונה.
אוראל לוי, מנהל ההשקעות של קרן אנק קפיטל, מוסיף כי "המספר הזה, תשואה של 5% באג"ח אמריקני שלא הייתה הרבה זמן, מפחיד הרבה אנשים", אך מציין כי לדעתו העלייה נובעת מכלכלה אמריקאית שצומחת מהר. הוא מזהיר כי הסיכון הגדול יותר עשוי להגיע דווקא מחברות הענן שנשענות על השקעות בבינה מלאכותית ועל מספר מצומצם של לקוחות גדולים, ואם אלה יתקשו להפוך את ההשקעות לרווחיות, ההשלכות עלולות להתפשט לחלקים רחבים בכלכלה האמריקאית. אורי תובל, מנהל ההשקעות בקרן אלמנדה, מקל ראש יותר בזינוק ומכנה אותו "סערה בכוס תה", בהערכה ששר האוצר האמריקאי יתערב בטווח הקרוב ויירגיע את השווקים.
ברקע כל זה עומדת הצהרתו של נשיא ארצות הברית, טראמפ, שדחה הצעה איראנית לפתיחת מצר הורמוז ואמר בראיון לרשת פוקס ניוז כי "ארה"ב תנצח את המלחמה מול איראן בקרוב מאוד" וכי הניצחון יצניח את מחירי הנפט והדלק. במקביל, חברת הספנות הקוריאנית סינוקור פיתחה שיטת מעבר עם משדרים כבויים דרך מפרץ עומאן, מה שמאפשר לערב הסעודית לחזור לייצא כ-6 מיליון חביות ביום למרות החסימות באזור. מחיר השינוע לספינה בקו זה זינק פי שלושה בתוך חודשיים, לרמה של מעל 1.2 מיליון דולר ליום, המשקף את הרווחים העצומים שגלומים בפריצת הדרך הביטחונית הזו.
בשלב זה נראה שהשוק ממתין להתפתחות בשני חזיתות מקבילות: התקדמות אפשרית בשיחות בין ארצות הברית לאיראן, המתנהלות באמצעות מתווכים קטארים, מול המשך הלחץ בשוק האג"ח שעלול להכביד על שוקי המניות בשבועות הקרובים. ככל שתהליך דיפלומטי יבשיל, ייתכן שהשווקים יזכו להקלה כפולה, גם במחירי האנרגיה וגם בתשואות. אך אם המגעים ייכשלו, הצירוף של תשואות גבוהות ומחירי נפט מזנקים עלול להמשיך ללחוץ על וול סטריט.
וול סטריט ננעלה בירידות בצל זינוק תשואות האג"ח ומחירי הנפט, כשהשווקים ממתינים להתפתחות במגעים בין ארצות הברית לאיראן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה