מוכנים לנתון שיקלקל לכם את הבוקר? הכיתות בישראל הן מהצפופות שיש במדינות המפותחות, והמורים שכן מצליחים להיכנס למקצוע בורחים ממנו כמה שיותר מהר. ככה עולה מדוח ענק של ה-OECD שפורסם השבוע וסוקר את 38 המדינות החברות בארגון, וספוילר: ישראל לא יוצאת מזה טוב.
נתחיל בכיתות. ביסודי, בישראל יש בממוצע 27.2 תלמידים בכיתה, לעומת 20.6 בממוצע ה-OECD. זה פער של כ-32%, ומעמיד את ישראל במקום השני הגבוה ביותר בעולם. רק צ'ילה משאירה אותנו מאחור, וגם שם בקושי.
בחטיבות הביניים המצב לא משתפר. שם יש 30 תלמידים בכיתה הישראלית הממוצעת, מול 22.7 בממוצע העולמי, מה שממקם אותנו במקום השלישי הצפוף בעולם. תארו לעצמכם מורה אחד מנסה לשלוט ב-30 מתבגרים בו זמנית, ואז תבינו למה חצי מהם עוזבים אחרי חמש שנים.
וזה בדיוק הנתון הבא שכדאי לשים לב אליו: רוב המורים שעוזבים את המערכת בישראל לא פורשים לגמלאות אחרי קריירה ארוכה ומכובדת, הם פשוט מתפטרים. בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, כרבע מהעוזבים עושים זאת בחמש השנים הראשונות במקצוע. במילים פשוטות, מי שבאמת מנסה ללמד את הדור הבא, מתעייף מהר מאוד.
ואולי זה בגלל השכר. מורה בחטיבה העליונה בישראל מרוויח בממוצע 64,282 שקלים בשנה, לעומת 69,255 שקלים בממוצע ה-OECD. ביסודי הפער דומה: 57,400 שקלים בישראל מול 62,942 שקלים בעולם. רק בגני הילדים ישראל דווקא מובילה, עם שכר גבוה ב-3% מהממוצע. מעניין למה דווקא שם מצליחים לשמור על תקן טוב יותר.
לצד זה, מורי ישראל דווקא לא עצלנים. הם מלמדים יותר שעות ביסודי (844 שעות בשנה מול 770 בממוצע), אבל פחות ימים בכל שלבי החינוך. מסתבר שאפשר לדחוס הרבה שעות למעט ימים, ואף אחד לא שואל את המורים איך זה מרגיש.
ועכשיו לנתון שגם הוא לא מבשר טובות: אחד מכל חמישה צעירים בישראל בגילי 18-24 לא לומד ולא עובד. השיעור עלה מ-17% ל-20% בעשור האחרון, העלייה החדה ביותר בין כל מדינות ה-OECD, בזמן שבשאר העולם המגמה דווקא ירדה ל-13%. מישהו כאן צריך לבדוק מה קורה עם הצעירים שלנו.
גם שיעור הצעירים בגילי 25-34 בלי תעודת בגרות עלה, מ-9% ל-11%, וזה קשור ישירות לכסף. צעיר בלי השכלה תיכונית מרוויח בישראל רק 72% משכרו של בוגר תיכון, לעומת 87% בממוצע העולם. הפער הזה לא ייעלם מעצמו.
ואם חשבתם שהמדינה משקיעה הרבה בהשכלה גבוהה, תחשבו שוב. ההוצאה הממשלתית לסטודנט בישראל עומדת על 7,885 דולר, פחות מחצי מהממוצע העולמי שעומד על 16,405 דולר. במקביל, הפער בין שכר בעלי תואר אקדמי לשכר מורים הוכפל מ-14% ל-27% תוך שלוש שנים בלבד, בעיקר בגלל שכר ההייטק שממשיך לזנק.
מצד שני, יש גם קצת גאווה לאומית: ישראל מדורגת ראשונה ב-OECD בהוצאה הלאומית לחינוך כאחוז מהתמ"ג, עם 7.4% מהתוצר. וגם בגידול הריאלי בהוצאה מאז 2015, ישראל שוב במקום הראשון, עם עלייה של 51%. הבעיה היא שכל הכסף הזה מתחלק על יותר ויותר תלמידים, כי הריבוי הטבעי בישראל הכי גבוה בעולם המפותח, כך שבפועל ההוצאה לתלמיד לא ממש קופצת.
הדוח מתפרסם רק שבועות אחרי שתוצאות מבחני פיז"ה הראו נפילה חדה בהישגי תלמידי ישראל, לרמה הנמוכה ביותר אי פעם. משרד החינוך צפוי להתייחס לממצאים, אבל בינתיים הנתונים מדברים בעד עצמם: כיתות צפופות, מורים עייפים, שכר נמוך וצעירים שנושרים החוצה. לא בדיוק תעודת הצטיינות.
דוח ה-OECD מציג תמונה מורכבת של מערכת חינוך שמשקיעה הרבה אבל מקבלת בחזרה כיתות צפופות ומורים שממהרים לצאת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה