הסנאט האמריקני בלם חקירה על התנהלות ישראל ביהודה ושומרון

מהלך דמוקרטי לחייב את ארצות הברית לבדוק את התנהלות ישראל ביהודה ושומרון נבלם הלילה בסנאט האמריקני. ההצעה נדחתה בהצבעה צמודה של 51 מול 47 קולות, לאחר שהרפובליקנים גייסו רוב מספיק כדי לטרפד את היוזמה.

ההצעה, שהוגשה מכוח סעיף 502B לחוק הסיוע האמריקני, ביקשה לחייב את מחלקת המדינה להעביר לקונגרס דוח מקיף על מדיניות ישראל באזור. במרכז הדרישה עמד מידע והערכות על אירועי אלימות ביהודה ושומרון, ובכלל זה מקרים שבהם נהרגו אזרחים אמריקנים בשנים האחרונות. יוזמי המהלך דרשו גם התייחסות רחבה למצב זכויות האדם באזור ולפעולות גורמי ביטחון ואזרחים ישראלים שהיו מעורבים באירועים שנבדקו.

את היוזמה הוביל הסנאטור הדמוקרטי כריס ואן הולן ממרילנד, לצדו חברו הסנאטורים טים קיין וברני סנדרס. השלושה טענו כי לקונגרס אחריות ישירה לפקח על אופן השימוש בסיוע האמריקני, ולוודא שמדיניות החוץ של וושינגטון תואמת את החוק האמריקני ואת התנאים המוטלים על מדינות המקבלות תמיכה מארצות הברית.

ההצבעה לא התחלקה לפי קווים מפלגתיים נקיים, עובדה שממחישה את מורכבות הסוגיה בוושינגטון. הסנאטור הדמוקרטי ג'ון פטרמן מפנסילבניה, המזוהה עם תמיכה עקבית וחזקה בישראל, הצביע נגד ההצעה יחד עם הרוב הרפובליקני. מנגד, הסנאטור הרפובליקני ראנד פול שבר שורה ותמך ביוזמה הדמוקרטית, כך שהמפה הפוליטית של ההצבעה לא הייתה חד משמעית.

מתנגדי המהלך הזהירו במהלך הדיון כי קידום ההצעה בעיתוי הנוכחי עלול לפגוע ביחסים בין ארצות הברית לישראל, ולהפעיל לחץ מיותר על אחת מבעלות הברית המרכזיות של וושינגטון במזרח התיכון. תומכי היוזמה טענו מנגד כי מדובר בכלי פיקוח לגיטימי, שנועד לחייב את הממשל למסור מידע לקונגרס ולהגביר שקיפות סביב אירועים שבהם היו מעורבים גם אזרחים אמריקנים.

מעבר לעצם פרסום הדוח, למהלך היו השלכות פוטנציאליות מרחיקות לכת יותר. אם ההצעה הייתה עוברת ומחלקת המדינה לא הייתה עומדת בדרישה להעביר את הדוח, נפתחה עשויה להיות דרך לצעדים נוספים בקונגרס, ובהם גם מגבלות אפשריות על הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל. הדחייה בהצבעה הלילה חוסמת בשלב זה את הדרך הזו, ומחלקת המדינה לא תחויב לבצע את הבדיקה מכוח החלטה זו.

עם זאת, ההצבעה חושפת מגמה מדאיגה יותר מנקודת המבט הישראלית: קבוצה גדלה והולכת של מחוקקים דמוקרטים, ובהם שמות בולטים כמו סנדרס וקיין, מוכנים כיום לתמוך במהלכים שמפעילים לחץ ישיר על ישראל דרך מנגנוני החקיקה האמריקנית. מדובר בכלי שיכול לשוב ולעלות על סדר היום בכל הזדמנות פוליטית עתידית, במיוחד אם ההרכב הפוליטי בקונגרס או בבית הלבן ישתנה.

בפועל, ה-51 הקולות שהצילו את ישראל מבדיקה רשמית מגיעים במידה רבה בזכות סנאטורים רפובליקנים שרואים בתמיכה בישראל ערך אסטרטגי ולא רק רטורי. אלא שהתמיכה הזו כבר אינה מובנת מאליה גם בתוך המפלגה הדמוקרטית עצמה, כפי שממחיש הפער בין הצבעתו של פטרמן לבין זו של רוב חבריו למפלגה.

הנושא צפוי לחזור ולעלות בקונגרס האמריקני, בעיקר לאור העובדה שמדובר בכלי חקיקתי קיים שניתן להפעיל שוב בכל הזדמנות. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם ההצבעה הצמודה הלילה מסמנת שינוי מגמה אמיתי בעמדות חלק מהדמוקרטים כלפי ישראל, או שמדובר באירוע חד פעמי שלא ישנה את מדיניות התמיכה המסורתית של וושינגטון.