מעלית וקירוי אקוסטי במבנה שכבר נועד להריסה. כך, לפי מסמך חושף שהגיע לידי גורמים בתקשורת, נראה חלק מהתנהלות התקציב בעיריית בני ברק, שם אושרו מאות אלפי שקלים לפרויקט הנגשה במבנה נטוש והרוס לחלוטין.
שלמה אלבוים, יו"ר ועדת הביקורת של העירייה, פנה במכתב חריף למשרד הפנים ודרש לפתוח בהליך שיבחן את החזר הכספים מכיסם הפרטי של ראש העירייה חנוך זייברט, גזבר העירייה אהרון אדלר, וחברי המועצה שהצביעו בעד אישור התקציבים. לדבריו, מדובר ב"דפוס פעולה חוזר ושיטתי, המוסיף חטא על פשע".
לפי המסמך, העירייה אישרה תקציבים להנגשת סמינר אקשטיין על בסיס כתובתו הישנה ברחוב כהנמן 131, כתובת שבה המוסד כבר לא פועל כלל. המבנה עצמו עומד כחורבה נטושה. כבר ביוני 2022 אושרה תוכנית להקמת מסוף תחבורה באותו שטח, וביולי 2023, יותר משנה לפני שאושרו התקציבים החדשים, הוצא למבנה היתר הריסה רשמי.
"פעם אחר פעם הובאו לאישור מועצת העיר תקציבי נגישות עבור תיכון אקשטיין בכתובת הרב כהנמן 131, בעוד המקום עומד נטוש והרוס", כתב אלבוים במכתבו. "והחתום מטה התריע על כך בכל אחת מישיבות המועצה הרלבנטיות. במקום לעצור ולבדוק, העירייה המשיכה להביא תקציבים נוספים באותו מסלול ולאותה כתובת".
בפועל, ביוני 2025 אושר תקציב של 411,820 שקל להקמת מעלית: 326 אלף שקל ממשרד החינוך ו-85 אלף שקל מתקציב העירייה עצמה. בספטמבר אותה שנה אושר תקציב נוסף בסך 40 אלף שקל, הפעם תחת הכותרת "הנגשה אקוסטית וחושית ללקויי שמיעה", כשגם כאן רוב הסכום, 30 אלף שקל, הגיע ממשרד החינוך.
בדצמבר חזרה העירייה למועצה וביקשה תוספת של כ-118 אלף שקל לתקציב המעלית. כך, כולל התוספת, הגיע התקציב הכולל להקמת המעלית לבדה ל-530 אלף שקל. בסך הכל אושרו לשני הפרויקטים יחד לא פחות מ-570 אלף שקל.
מפרוטוקולים של דיוני המועצה עולה שאלבוים לא שתק. הוא התריע במפורש כי המבנה נטוש והרוס, וטען כי במבנה החלופי של התיכון, ברחוב מתתיהו, כבר קיימת מעלית פעילה. בכך הוא ביקש לסתור מראש את הטענה העירונית שהתקציב שימש בפועל להנגשת המבנה השכור ברחוב מתתיהו ולא לכתובת המקורית שעליה אושרו הכספים. עולה גם השאלה אם משרד החינוך ידע בכלל על שינוי הכתובת ואישר אותו, שכן הבקשות הרשמיות שהוגשו למשרד התייחסו לכתובת אחרת לגמרי.
התזמון של הפנייה למשרד הפנים לא מקרי. המכתב נשלח שלושה ימים בלבד לאחר שהמשרד הטיל על העירייה מגבלות חמורות, בעקבות גירעון תקציבי של כ-130 מיליון שקל מתחילת 2025. העירייה סיימה את השנה בגירעון של כ-80 מיליון שקל, ובמחצית הראשונה של 2026 נוסף גירעון נוסף של כ-50 מיליון שקל. צביקה אינבינדר, הממונה על מחוז תל אביב במשרד הפנים, הודיע על הקפאת חוזים אישיים ושדרוגי שכר, ועל אישור תקציבים בלתי רגילים הכרחיים בלבד, כולל אלה שבהם עוסק מכתבו של אלבוים.
העירייה נדרשה לאשר עד 11 באוקטובר תוכנית חירום שתאפשר לה להגיע לאיזון תקציבי עד סוף השנה, באמצעות צעדים בתחומי הרכש, המכרזים וכוח האדם. בעירייה הסבירו את המצב הכספי הקשה בקשיי גביית ארנונה, עיכובים באישור הנחות לתושבים מצד משרד הפנים, הוצאות בלתי צפויות על שכר סייעות, וירידה בהכנסות בעקבות המלחמה.
ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי מתבצעת בדיקה של ההתנהלות התקציבית של עיריית בני ברק, בהיקף רחב יותר מהמקרה הספציפי שהוצג בפנייתו של אלבוים. מעיריית בני ברק, לעומת זאת, לא נמסרה כל תגובה. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה: אם המבנה שעבורו אושר התקציב נטוש לחלוטין, ובמבנה החלופי כבר קיימת מעלית, לאן בדיוק זרמו חצי מיליון השקלים, ומי נהנה מהם בפועל.
הבירור במשרד הפנים צפוי להימשך, ועל הפרק עומדת אפשרות למינוי חשב מלווה שיצמצם את עצמאותה הכספית של העירייה. עד אז, השאלה של אלבוים נותרת תלויה באוויר, ללא מענה מהעירייה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה