השופט סולברג: מפלגות מפרות חוק בכוונה כדי לקבל חשיפה

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, חושף תבנית מטרידה: מפלגות מפרות בכוונה את חוק דרכי התעמולה כדי לזכות בחשיפה תקשורתית. הדברים נכתבו במסגרת החלטה בעתירה שהונחה על שולחנו, ומשרטטים תמונה שבה הפרת החוק הפכה לכלי פוליטי ולא לתאונה משפטית.

העתירה שהגיעה לפתחו של סולברג עסקה במפלגה שעשתה שימוש באותיות המייצגות אותה בניגוד לסעיף מפורש בחוק. לפי החוק, אסור למפלגה להשתמש באותיות שלה בפרסום טרם היום ה-42 שלפני הבחירות. במקרה שנדון, המפלגה בחרה להתעלם מההגבלה הזו, ובכך פתחה פתח לעתירה שהגיעה עד לשולחנו של יו"ר הוועדה עצמו.

סולברג לא הסתפק בהכרעה המשפטית הפרטנית. בהחלטתו הוא ציין כי חוק הבחירות בענייני דרכי תעמולה הוא חוק ותיק, בן כ-70 שנה, וחלק מהוראותיו נראות כבר מיושנות ולא מתאימות למציאות הפוליטית והתקשורתית של ימינו. עם זאת, הבהיר השופט, כל עוד הכנסת לא בחרה לשנות את ההוראות הללו, הן מחייבות את כל המתמודדים, כולל המפלגות הגדולות והמנוסות ביותר במערכת.

הביקורת החדה ביותר בהחלטה מופנית לא לכיוון החוק עצמו, אלא לכיוון הגורמים הפוליטיים שמתמודדים איתו. סולברג ציין כי מפלגות שיש להן ייצוג בכנסת, ושמוצאות קושי בהוראות מסוימות בחוק, בוחרות לעקוף את הקושי בדרך הפשוטה ביותר: הן מפרות את החוק, במקום לפעול במסלול התקין ולקדם תיקון חוק בכנסת.

בשורה המטלטלת ביותר של ההחלטה, מתאר יו"ר ועדת הבחירות מנגנון שבו ההפרה עצמה הופכת לכלי תקשורתי. לדבריו, מועמדים ותיקים שמפרים הוראות ברורות בחוק יודעים מראש בדיוק מה יקרה בהמשך. ההד הציבורי שיתפתח, והעתירות שיוגשו נגדם בשל ההפרה, יעניקו להם בדיוק את החשיפה התקשורתית שהם מחפשים.

כך, לפי הניתוח של סולברג, נוצר מצב פרדוקסלי שבו עצם ההפרה של החוק, ולא ההימנעות ממנה, היא זו שמניבה למפלגה המפרה תמיכה עקיפה וצמיחה ציבורית. במקום שהפרת חוק תגרור סנקציה שמרתיעה, היא הופכת לאסטרטגיית שיווק פוליטי לכל דבר ועניין.

מדובר בבעיה מבנית שמלווה את ועדת הבחירות המרכזית כבר שנים. חוק דרכי התעמולה נחקק בתקופה שבה מפת התקשורת בישראל היתה שונה בתכלית, בלי רשתות חברתיות, בלי ערוצים דיגיטליים ובלי הקצב המהיר שמאפיין את השיח הפוליטי כיום. הפער הזה בין נוסח החוק למציאות בשטח הוא שמזמין, לדברי סולברג, את הניצול לרעה שהוא מתאר.

בין הגורמים שהיו מעורבים בדיונים סביב הסוגיה נזכר גם חבר ועדת הבחירות המרכזית דוד מינץ, שנכח בין הדמויות שהתייחסו לסוגיית העיוותים בחוק התעמולה הישן ולצורך בהתאמתו למאה ה-21.

כעת הכדור עובר לכנסת. אם המחוקק לא יזרז את הטיפול בעדכון חוק דרכי התעמולה, צפויה ועדת הבחירות המרכזית להמשיך ולהתמודד עם עתירות דומות בכל מערכת בחירות עתידית, בזמן שמפלגות ימשיכו לגלות שההפרה, ולא הציות, היא זו שמשלמת בקלפי הציבורי.