עמוק בלב, כולם כבר יודעים. הדרך היחידה להוציא את המדינה ממבוך הבחירות החוזרות היא ממשלת אחדות עם רוטציה בין שני הגושים הגדולים. זו התחזית שחוזרת שוב ושוב בניתוחים פוליטיים, אבל סקר טרי שנערך בשבוע האחרון מגלה פער עצום בין מה שהאסטרטגים חושבים לבין מה שהציבור באמת רוצה.
לפי הסקר, רק 17 אחוזים מהציבור תומכים ברוטציה בין ראש הממשלה נתניהו לבין גדי איזנקוט. מנגד, 64 אחוזים מתנגדים לרעיון באופן נחרץ. מדובר בפער שלא משאיר הרבה מקום לפרשנות: הציבור הישראלי, לפחות כרגע, לא מעוניין בתרחיש הזה.
הנתונים המעניינים באמת מגיעים כשמפרקים את התמונה לפי מחנות פוליטיים. בקרב מצביעי הקואליציה שיעור התמיכה עומד על 24 אחוזים, מול 45 אחוזים שמתנגדים. באופוזיציה התמונה חדה יותר: רק 16 אחוזים תומכים, לעומת 77 אחוזים שמתנגדים. כלומר, גם מי שאמור "לקבל" את הרוטציה כפתרון לחילופי שלטון, לא ממש מתלהב ממנה.
הקבוצה שהכי מתנגדת היא הציבור הערבי. שם התמיכה ברוטציה צונחת ל9 אחוזים בלבד, מול 70 אחוזים שמתנגדים. ההסבר פשוט: בתרחיש של "סולחה לאומית" בין שני הגושים הגדולים, הציבור הערבי מבין שהוא זה שעתיד להישאר מחוץ למשוואה, בלי השפעה אמיתית על ההרכב או המדיניות.
ההיסטוריה הקרובה לא ממש מעודדת אופטימיות לגבי מודל הרוטציה. הניסיון האחרון, ממשלת נתניהו וגנץ, קרסה בקול רעש אחרי שמונה חודשים בלבד. גם ממשלת בנט ולפיד, שהתבססה על עיקרון חילופין דומה, לא האריכה ימים. במבט לאחור, אפשר לטעון שהבעיה לא הייתה ברעיון הרוטציה עצמו, אלא בכך ששתי הממשלות הללו לא היו שוויוניות באמת: מחנה אחד תמיד היה גדול בהרבה מהשני, והלחצים הפנימיים פירקו את השותפות מבפנים.
זה בדיוק מה שמנסים לטעון היום תומכי מודל האחדות החדש: אם הסקרים אכן יתממשו ושני הגושים המרכזיים ימצאו את עצמם רחוקים שנות אור מרוב מוחלט, אולי דווקא ממשלה שוויונית אמיתית, זו שמשאירה בחוץ את החרדים, הערבים, גולן ובן גביר, תהיה היציבה מבין האפשרויות. התיאוריה אומרת שכשאף צד לא דומיננטי על השני, אין מי שירגיש מקופח מספיק כדי לפרק את הקואליציה.
אבל הציבור, כך מסתמן, לא ממש קונה את הסיפור הזה. ימי בחירות הם ימים של חידוד עמדות ולא של צווי פיוס, וזה בא לידי ביטוי ברור בנתונים. במקום להתלכד סביב רעיון של פשרה לאומית, הציבור בכל המחנות, ואפילו חלק ניכר מהקואליציה עצמה, מביע חשדנות כלפי מודל שבו שני יריבים פוליטיים מתחלקים בשלטון בכורסה אחת.
הסקר נערך על ידי מכון קנטאר ב23 בספטמבר, בקרב 550 גברים ונשים בני 18 ומעלה, במדגם המהווה ייצוג של החברה הישראלית הבוגרת. טעות הדגימה המרבית עומדת על 4.2 אחוזים.
השאלה שנשארת פתוחה היא מה יקרה אם שום גוש לא יצליח להרכיב ממשלה בלעדי אחרי הבחירות הבאות. האם הלחץ הפוליטי יכריח את השחקנים להתעלם מהתנגדות הציבור ולדחוף בכל זאת למודל אחדות, או שישראל תמצא את עצמה שוב במערכת בחירות נוספת, ללא פתרון באופק. בינתיים, הנתונים מצביעים על כך שהציבור מבין שהפתרון קיים על הנייר, אבל לא בטוח שהוא מוכן לשלם את המחיר שלו.
**הציבור מסמן את הקלפים: רוב ברור נגד רוטציה, במיוחד בקרב הציבור הערבי, גם אם זו הדרך היחידה לממשלה יציבה**
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה