העליון דן בפסילת אבו שחאדה: היועמ"שית תומכת בהרחקתו מהכנסת

בית המשפט העליון התכנס היום בהרכב מורחב של תשעה שופטים כדי להכריע בגורל מועמדותם של סאמי אבו שחאדה, עופר כסיף ורשימות ערביות נוספות לקראת הבחירות לכנסת ה-26. הדיון מתקיים לאחר שוועדת הבחירות המרכזית, בראשות המשנה לנשיא העליון נעם סולברג, פסלה בשבוע שעבר את התמודדותם של יו"ר בל"ד אבו שחאדה, ח"כ כסיף מהרשימה המשותפת, וכן את הרשימה המשותפת והרשימה הערבית המאוחדת כולן.

לפי הערכות במערכת המשפט, שופטי העליון צפויים לבטל את פסילת רוב הרשימות ואת פסילתו של כסיף. לעומת זאת, לא ברור כיצד יכריעו בעניינו של אבו שחאדה. הסיבה לכך נעוצה בעמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ופרקליט המדינה עמית איסמן, שתומכים דווקא בפסילתו.

במרכז הטענות נגד אבו שחאדה עומד מאמר שפרסם ב-8 באוקטובר, יום אחד בלבד אחרי הטבח של השביעי באוקטובר. במאמר כתב אבו שחאדה כי "מדובר באירוע היסטורי, חשוב במובן הצבאי, המדיני והאסטרטגי", והפנה ביקורת חריפה כלפי ישראל בנושאי כיבוש, מצור וחיסולים ממוקדים. נציג היועצת המשפטית, עורך הדין יונתן ברמן, תיאר את המאמר כ"טקסט כתוב, מחושב, מנומק וסדור", והדגיש כי "אין בו אף מילת גילוי אחת נגד המתקפה הרצחנית".

יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר, שהגיש את בקשת הפסילה המקורית, מתכוון להגיע בעצמו לדיון בבית המשפט העליון ולמסור הצהרה לתקשורת בפתחו. בדיון שהתקיים קודם לכן בוועדת הבחירות פתח בן גביר בדברים חריפים, בפרפרזה על נאומו המפורסם של התובע במשפט אייכמן: "במקום שבו אני עומד לפניכם היום ללמד קטגוריה על סאמי אבו שחאדה, אינני עומד כאן לבד. יחד איתי 1,163 נרצחים: ילדים, נשים, קשישים, שוטרי משטרת ישראל, חיילים, תושבי העוטף וחוגגי הנובה". בן גביר האשים גם את היועצת המשפטית בכך שלא פתחה בעצמה בחקירה פלילית נגד אבו שחאדה.

צילום: איתמר בן גביר

אבו שחאדה, מצדו, טען בדיון בוועדת הבחירות כי מעולם לא קרא לאלימות או לטרור. "בחרתי בדרכים של שלום ושל שכנוע על פי החוק. מעולם לא תמכתי במאבק מזוין נגד ישראל", אמר. באשר לניסוח השנוי במחלוקת במאמרו, טען כי כוונתו הייתה לציין שהמציאות שתבוא אחרי האירוע לא תהיה כפי שהייתה קודם לכן, והוסיף: "אני לא מיתמם, אני לא ידעתי מה היה גודל הזוועות. אם הייתי יודע, לא הייתי כותב את זה". בסופו של דיון הצביעו חברי ועדת הבחירות ברוב של 31 בעד הפסילה מול 4 מתנגדים.

לצד הדיון המשפטי מתעורר גם ויכוח ציבורי רחב יותר על עצם השימוש בכלי הפסילה הפוליטית. במאמר דעה שפורסם נטען כי למרות הקושי לעכל את דברי אבו שחאדה, פסילתו עלולה לפגוע דווקא בדמוקרטיה הישראלית. לפי הטענה, אבו שחאדה "מבטא זרם אידיאולוגי אותנטי, עמוק ושורשי בתוך החברה הערבית בישראל", והרחקתו מהכנסת לא תמחק את התפיסות של ציבור הבוחרים בו. מנגד, בעמדות התומכות בפסילה נטען כי מדובר במקרה חריג וקיצוני שבו תמיכה כביכול במעשי טרור חוצה כל קו אדום דמוקרטי, ואינה יכולה להיסלח בשם חופש הביטוי הפוליטי.

ארגון עדאלה, המייצג את חלק מהעותרים נגד הפסילות, הגיש לבית המשפט העליון תגובות וערעורים עוד בסוף ספטמבר, וטען כי החלטות ועדת הבחירות "בלתי מבוססות ומפלות". לדברי הארגון, הוועדה פסלה את כלל הרשימות הערביות בעוד שהתירה לרשימות קיצוניות מהימין להתמודד חרף עדויות על הסתה לאלימות נגד פלסטינים. לפי כללי הבחירות בישראל, פסילת מועמד בודד מחייבת אישור של בית המשפט העליון כדי להיכנס לתוקף, בעוד שפסילת רשימה שלמה ניתנת לערעור בפני בית המשפט. בעבר כבר ביטל בית המשפט העליון פעמים אחדות החלטות של ועדת הבחירות המרכזית לפסול מועמדים ורשימות ערביות.

הדיון בבית המשפט העליון משודר בשידור חי, וההכרעה הסופית צפויה להתפרסם בשעות הקרובות. היא תקבע לא רק את הרכב המתמודדים בבחירות לכנסת ה-26, אלא תשפיע גם על מעמדו של בית המשפט העליון עצמו בוויכוח הציבורי הנמשך סביב גבולות הביקורת השיפוטית בישראל.

**סיכום:** בית המשפט העליון דן היום בהרכב מורחב בעתירות לביטול פסילת מועמדים ורשימות ערביות, כאשר עתיד מועמדותו של אבו שחאדה נותר בלתי ודאי.