הפסד משפיל לבשיקטאש באיסטנבול חשף את מכבי תל אביב במערומיה: קבוצה לא מאומנת, לא מתואמת, שלא יודעת באיזו דרך היא בכלל רוצה לנצח משחקים העונה ביורוליג. זה לא היה כישלון חד פעמי. זה שבוע שני ברציפות שהיריבות של הצהובים קולעות מקו השלוש באחוזים הזויים.
שבוע שעבר וילרבאן קלעה 47 אחוז מהשלוש נגד מכבי. אתמול בשיקטאש עשתה אפילו יותר, 57 אחוז מטורפים. שני משחקים הם אולי מדגם קטן מדי כדי לחרוץ את דינה של העונה כולה, אבל אם מישהו במכבי היה מתבקש לכתוב את התסריט הגרוע ביותר לפתיחה, הוא כנראה לא היה מצליח לכתוב משהו פסימי יותר ממה שקורה בפועל.
הבעיה לא התמצתה בכישלון נקודתי אחד. מכבי חטפה אתמול שלשות מכל כך הרבה סיבות ומקומות, עד שתדריך הווידאו על הטעויות ההגנתיות יכול לשמש כתוכן למיני סדרה שלמה. הכל התחיל בחוסר תיאום בהגנה וטיפול לקוי בחסימות, המשיך בחילופים עצלים שיצרו מיסמאצ׳ים בלתי נסבלים, בהם טי.ג׳יי ליף נשאר מול סקוטי ווילבקין, והסתיים בשלשות שספגה הקבוצה אחרי ריבאונד התקפי, בהתקפת מעבר ובמצבי רוטציה עצלה לאחר שמכבי ניסתה בעצמה ללחוץ על כל המגרש.
דניאל תייס ויהונתן סורקין לא יצוינו כשחקני ההגנה של השנה, אבל אי אפשר לזרוק את כל האחריות עליהם בלבד. גם ההרכבים שאפשרו לבשיקטאש להציב על המגרש גופים גדולים ואתלטיים, מתוך תקווה שחילופים יניבו עצירות, נכשלו במשימה. הסיבה: ההגנה של מכבי נראתה נטולת כל חוקיות וסדר, מה שמעיד שוב על קבוצה לא מתורגלת.
הפער בין שתי הקבוצות לא היה רק הגנתי, הוא היה גם ביצירתיות ההתקפית. הגנת מכבי נמצאת שנות אור מאחורי השטף ההתקפי שהציגה בשיקטאש, שמאיסטנבול מייצרת מגוון רחב של פתרונות שמאפשרים לשני הסקוררים שלה, ווילבקין ודוטסון, להוות איום תמידי על הסל. הגנת הצהובים נשארה חסרת מענה, בין אם במרדף, בחילוף או פשוט בחוסר תגובה.
בזמן שווילבקין ודוטסון יצאו מחוץ לחסימות, קורקמאז ובראון המתינו בסבלנות לרגע שבו מישהו יעז לעזור מהם, וקלעו יחד שמונה מתוך עשר ניסיונות לשלוש נקודות. בנוסף, כמעט בכל אקשן התקפי נפתחו גם אפשרויות מסירה פנימה לגבוהים, מצבים שגרמו לאנטה זיזיץ׳ להיראות כמו סנטר יורוליג לגיטימי, וליוג׳ין אומורי להרגיש כמו מלך הרחבה. זיזיץ׳ אפילו נעל את תייס מתחת לטבעת בצורה שהאחרון לא הצליח להגיב אליה.
גם בהתקפה, למרות 93 הנקודות שקלעה אתמול, מכבי נראתה לרוב תקועה וחסרת מעוף. הקבוצה חסרה, ואולי אפילו נואשת, לגארד סקורר נוסף. קיטון וואלאס, שאמור למלא את התפקיד הזה, סיים את המשחק עם אפס אסיסטים, והראה בעיקר יכולת לעלות לזריקה לאחר כדרור, בלי יכולת ממשית להגיע לטבעת או ליצור ריווח לחבריו.
השאלה המרכזית שעודד קטש והצוות שלו צריכים לשאול את עצמם היא פשוטה: באיזו דרך מכבי בכלל רוצה לנצח השנה. אם מכבי היא לא קבוצת קליעה, ועד עכשיו היא בהחלט לא, אז מה היא כן? ברבע השלישי אתמול ניסה קטש לממש רעיון של הרכב אתלטי שיכול להחליף על הכל, אבל הכושר הירוד של חלק מהשחקנים המעורבים, ובראשם איזיי קולסון, מערער גם על האפשרות הזו.
מכבי ת״א ממתינה כעת למשחק הבא מול פנאתינייקוס, ואם ההגנה לא תעבור שינוי מהיר, הקבוצה עלולה להיכנס למשבר עמוק עוד יותר ביורוליג העונה.
מכבי תל אביב ניצבת מול משבר זהות מקצועי אחרי שתי הופעות הגנתיות קטסטרופליות ביורוליג, והשאלה שנותרה פתוחה היא איך הקבוצה מתכננת לנצח השנה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה