בית המשפט העליון אישר הבוקר (חמישי) לפרסם את זהותו של קצין המודיעין שכיהן באוגדת עזה בבוקר מתקפת חמאס. השם שהיה אסור בפרסום במשך כשלוש שנים הוא סא"ל אריה עמידרור. השופטים דחו את הערעור שהגיש הקצין וקבעו כי אין עוד מניעה ביטחונית לחשיפת שמו.
עמידרור הוא בנו של אלוף במיל' יעקב עמידרור, ששימש בעבר ראש המטה לביטחון לאומי וכיהן גם בתפקידים בכירים באגף המודיעין. העובדה שהאב הופיע באופן תדיר בתקשורת מאז פרוץ המלחמה, והתבטא נגד הקמת ועדת חקירה ממלכתית, מקבלת כעת משמעות חדשה: הוא עשה זאת מבלי לגלות שבנו עצמו נמצא במוקד הכשל המודיעיני. יעקב עמידרור אף סומן בעבר כמועמד אפשרי מטעם ראש הממשלה נתניהו לחברות בוועדת בדיקה ממשלתית לאירועי 7 באוקטובר.
בלב הפרשה עומד הטיפול בתוכנית "חומת יריחו", מסמך שהגיע לידי המודיעין הישראלי כבר במאי 2022 ותיאר בפירוט תרחיש פשיטה רחב היקף של חמאס על יישובי עוטף עזה ומוצבי צה"ל, שכלל גם השמדה של אוגדת עזה עצמה. על פי התחקירים שנערכו אחרי המלחמה, נגדת מיחידה 8200 התריעה במהלך 2023 כי אימוני חמאס שזיהתה תואמים את התוכנית, והעבירה את הערכתה גם לגורמים באוגדה, ובהם קמ"ן האוגדה עצמו.
למרות ההתרעות, עמידרור דחה בתוקף את האפשרות שהתרחיש אכן עומד להתממש. בהתכתבות שנחשפה מאוחר יותר הוא כתב במילים חדות כי מדובר ב"תרחיש דמיוני לחלוטין". גם כשהגיעו התרעות נוספות על פעילות חריגה של חמאס בשטח, לא השתנתה הערכת המצב באוגדה, ודיון מעמיק בסוגיה נדחה לתקופה שאחרי חג הסוכות, ימים ספורים לפני המתקפה.
בחלקים נרחבים, התממש בבוקר 7 באוקטובר בדיוק מה שתוכנית "חומת יריחו" תיארה. ב"תחקיר התחקירים" שגיבשה ועדה בראשות אלוף במיל' סמי תורג'מן, שמינה הרמטכ"ל, נקבע כי אוגדת עזה כשלה באופן מהותי במימוש משימתה. בלשון הוועדה, האוגדה "לא פעלה לעיסוק מודיעיני ומבצעי מתמשך בתוכנית 'חומת יריחו'", לא קיימה הערכת מצב סדורה, לא העלתה את מדרג ההתרעה חרף המידע שהיה בידיה בליל המתקפה, ולא נקטה יוזמה לשינוי מצב הכוחות בגזרה. הוועדה קבעה כי התוכנית הייתה צריכה "להזיז את אמות הסיפים" בהתנהלות האוגדה, ולא עשתה זאת.
בעקבות הממצאים החליט הרמטכ"ל ב-23 בנובמבר 2025 כי שורת מפקדים בכירים נושאים באחריות פיקודית לאירועי 7 באוקטובר, ובהם סא"ל עמידרור, וכי יש לנקוט בעניינם צעדים פיקודיים. לאחר חוות דעת של סגן הרמטכ"ל שהמליצה על התרת שירותו, נפתח הליך לסיום שירות הקבע של עמידרור, אך הדיונים נדחו שוב ושוב לבקשתו.
בעתירתו לעליון טען עמידרור כי הדחתו "מפלה, בררנית ושרירותית", והדגיש כי נכנס לתפקיד רק ארבעה חודשים לפני המתקפה. הוא התנער מאחריות וטען שהוא "המפקד היחיד בצה"ל שמודח מהצבא" ומשלם מחיר אישי בדמות אובדן זכויות, בשעה שמפקדים בכירים ממנו סיימו את תפקידם והשתחררו ללא הדחה ומבלי שנפגעו זכויותיהם. הוא הוסיף כי "העז לחשוב על דרכים לאתגר את הקונספציה שאחזה במודיעין הצה"לי בכל רמותיו", וערער גם על סמכות הרמטכ"ל וסגנו להורות על הדחתו, בטענה שזו נתונה רק לראש אגף כוח אדם.
שופטי העליון, בראשות הנשיא עמית, דחו את הטענות וקבעו כי "בהיעדר מניעה ביטחונית לפרסום שמו של המערער, בהתחשב בשלל הפרסומים ברשתות החברתיות, בהתחשב באינטרס הציבורי בפרסום השם, ובהתחשב כי גם לשיטת המערער עצמו ספק אם תהיה מניעה לפרסום שמו תוך מספר חודשים, אין מקום להותיר על כנו את איסור הפרסום". בכך נפתחה הדרך לפרסום מלא של זהות הקצין וזיקתו המשפחתית.
הליך ההדחה של עמידרור מצה"ל צפוי להמשיך להתנהל בנפרד מהחשיפה הפומבית, בעוד שהציבור יכול כעת לבחון בפעם הראשונה את מערך הקשרים המלא בין הכשל המודיעיני באוגדת עזה לבין הדמות שעמדה בראשו, ואת מעורבות המשפחה בשיח הציבורי שהתפתח מאז המלחמה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה