פאלו אלטו שברה שיא היסטורי בבורסה: חצתה שווי של טריליון שקל

חברת הסייבר פאלו אלטו נטוורקס כתבה היום היסטוריה בבורסה בתל אביב. מניית החברה זינקה ביותר מ-4%, והביאה אותה לשווי שוק של מעל טריליון שקל. מדובר בחברה הראשונה אי פעם שחוצה את הרף הזה בבורסה המקומית.

השווי הנוכחי של פאלו אלטו מהווה כשליש משווי כלל החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב. הפער בינה לבין החברה השנייה בגודלה עצום. טבע, המדורגת במקום השני מבחינת שווי שוק, נסחרת בכ-143 מיליארד שקל בלבד. אחריה נמצא בנק לאומי עם כ-110 מיליארד שקל. כלומר, שוויה של פאלו אלטו גבוה פי שבעה בערך משווי טבע.

פאלו אלטו נוסדה בשנת 2005 על ידי היזם הישראלי ניר צוק, והיא נחשבת כיום לאחת מחברות הסייבר הגדולות בעולם. אף שמדובר בחברה אמריקנית הרשומה בקליפורניה, מרכז המחקר והפיתוח שלה פועל בתל אביב. במהלך השנים רכשה החברה יותר מעשרה סטארטאפים ישראליים. החברה התפרסמה בזכות פיתוח חומת האש מהדור החדש שהשיקה כבר ב-2007, מהלך שהפך אותה למתחרה ישירה של צ'ק פוינט. ב-2012 הונפקה בנאסד"ק לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר בלבד, מספר שנראה כיום זעיר לעומת מה שהיא שווה היום.

בחודש פברואר 2026 הצטרפה פאלו אלטו למסחר בבורסה בתל אביב כחברה דואלית, הנסחרת גם בנאסד"ק. כבר ביום המסחר הראשון שלה היא הפכה לבעלת שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה, כשהיא עוקפת חברות ותיקות כמו טבע, אלביט והבנקים הגדולים. בעת ההודעה על הרישום עמד שווי החברה על כ-355 מיליארד שקל. כשהחלה להיסחר בפועל בתל אביב כבר עמד שוויה על כ-379 מיליארד שקל. מאז נוספו לשווי השוק שלה כ-621 מיליארד שקל נוספים, עלייה של כ-164% בתוך קצת יותר משבעה חודשים.

הזינוק החד במניה מגיע לאחר שנה יוצאת דופן עבור החברה. מתחילת 2026 עלה שווייה ביותר מ-115%, ולפי חלק מהמקורות אף קרוב ל-170%. חלק גדול מהעלייה קשור ברכישת חברת סייברארק הישראלית, שהושלמה ב-11 בפברואר השנה תמורת כ-25 מיליארד דולר, אחת העסקאות הגדולות בתולדות ההייטק הישראלי. בעקבות המיזוג הפכה סייברארק לחברה-בת בבעלות מלאה של פאלו אלטו, וכמחווה למורשת הישראלית של החברה הנרכשת, בחרה פאלו אלטו לסחור בתל אביב תחת הסימול שהיה שייך לסייברארק בנאסד"ק.

מעבר לעסקת סייברארק, הזינוק במניה נרשם על רקע התרחבות עולמית בביקוש לפתרונות אבטחת סייבר המבוססים על בינה מלאכותית. ברבעון הפיסקלי הרביעי שלה דיווחה החברה על הכנסות של 3.4 מיליארד דולר, עלייה של כ-34.5% לעומת הרבעון המקביל. מנכ"ל פאלו אלטו, ניקש ארורה, אמר כי ההאצה במתקפות סייבר המבוססות על בינה מלאכותית מאלצת לקוחות לבנות מערכי אבטחה טובים ומהירים יותר, וכי המגמה הזו כבר משפיעה על הביקוש למוצרי החברה. לדבריו, פוטנציאל הצמיחה הנובע מכך עדיין נמצא בשלביו הראשונים, והוא הגדיר את התפתחות הבינה המלאכותית כ"רוח גבית ארוכת טווח" לפעילות החברה.

הנתונים התומכים בהערכה הזו מגיעים גם מחברת המחקר גרטנר, שלפיה ההוצאה העולמית על פתרונות סייבר הקשורים לבינה מלאכותית צפויה להגיע ב-2026 ל-51.3 מיליארד דולר, עלייה של כ-98% לעומת 25.9 מיליארד דולר ב-2025. ב-2027 ההוצאה בתחום צפויה להגיע לכ-86 מיליארד דולר. גם בבית ההשקעות BTIG מאמינים בהמשך הצמיחה, והעלו השבוע את מחיר היעד למניית פאלו אלטו מ-404 דולר ל-425 דולר, תוך שהם חוזרים על המלצת קנייה.

מאחורי הזינוק החד עומד גם מעמד החברה כשחקנית מרכזית בתחום אבטחת הסוכנים האוטונומיים המבוססים על בינה מלאכותית. השבוע קיבלה פעילות החברה חיזוק נוסף כשחברת השבבים אנבידיה השיקה פלטפורמה שנועדה לפקח על סוכני בינה מלאכותית ולאבטח אותם משלב הבדיקות ועד לפריסה בפועל. אנבידיה ציינה את פאלו אלטו כאחת ממובילות התעשייה המשתפות פעולה ביוזמה, לצד חברות כמו מיקרוסופט, אנתרופיק, קראודסטרייק וסיסקו.

מניית פאלו אלטו עדיין לא מיצתה את מלוא השפעתה על המדדים המקומיים. היא נכנסה למדדים המובילים, ת"א 35 ות"א 125, רק בעדכון שנערך באוגוסט האחרון, ובמהלך השנה הוחלט כי החברה תיכנס אליהם בהדרגה בשלוש פעימות עד שתגיע למשקלה המקסימלי של 5% מהמדד בעדכון פברואר הקרוב. בפועל, לולא תקרת המשקל הזו, פאלו אלטו הייתה מהווה כ-44% ממדד ת"א 35 וכ-37% ממדד ת"א 125, שיעור שממחיש עד כמה החברה הפכה לגורם דומיננטי בשוק ההון הישראלי.

בשוק מצביעים גם על אפקט עקיף שעשוי לתמוך בעניין הגובר בחברות סייבר ישראליות. גורמי שוק מייחסים חלק מהעלייה הנרשמת גם במניות אחרות ל"אפקט משנה" בעקבות אירוע טיסת פליי דובאי לישראל, שלדבריהם עשוי להגביר את ההתעניינות העולמית בפתרונות אבטחה ישראליים. מדובר בהערכה בלבד ולא בקשר ישיר מוכח, אך בפועל נרשם גם זינוק במניות אל על וישראייר, שהוסיפו היום כ-3.5% וכ-2.5% בהתאמה, לאחר שכבר אתמול עלו בכמעט 10%. השאלה המעניינת מכאן ואילך היא אם פאלו אלטו תצליח לשמור על קצב הצמיחה שהוביל אותה לשיא, או שמדובר בתמחור יתר זמני שיתוקן ברגע שהעולם יתרגל לקיומם של סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים ולאיומי הסייבר החדשים שהם מביאים עמם.