ממשל טראמפ קיבל החלטה דרמטית: העברת 320 מיליון דולר ממכספי הסיוע הצבאי האמריקאי למצרים, ללא כל דרישה לשיפור במצב זכויות האדם או הדמוקרטיה במדינה. ההחלטה, שהתגלתה במסמכים רשמיים שהגיעו לידי סוכנות הידיעות רויטרס, מסמנת תפנית חדה במדיניות וושינגטון כלפי קהיר.
לפי מכתב שנשלח לוועדות בקונגרס ב-21 בספטמבר, מזכיר המדינה מרקו רוביו הוא זה שחתם על האישור להעביר את הכסף למצרים במסגרת שנת התקציב 2025, תוך שימוש מפורש בסמכות המאפשרת לוותר על התניות זכויות האדם. במזכר הנלווה למכתב נכתב כי המהלך "חיוני ליחסי ארה"ב-מצרים ולסדרי העדיפויות של הביטחון הלאומי האמריקני", והדגש הושם על מה שהוגדר כ"תפקידה המועיל" של מצרים בעקבות מבצע "זעם אפי", המערכה נגד איראן שנפתחה לצד ישראל בסוף פברואר.
במסמך הרשמי לא פורט מה בדיוק עשתה מצרים במסגרת אותו "תפקיד מועיל". שני מקורות בוושינגטון המכירים את תוכן המכתב אישרו שהוא אותנטי, אך גם הם לא מסרו פרטים נוספים על אופי הסיוע או הפעולות שביצעה קהיר מול טהראן.
מצרים נמנית כבר עשרות שנים עם מקבלות הסיוע הצבאי האמריקאי הגדולות בעולם, ומקבלת מוושינגטון כ-1.3 מיליארד דולר בשנה מאז סוף שנות השמונים. התמיכה הנרחבת החלה לאחר חתימת הסכם השלום עם ישראל ב-1979, ומאז הפכה מצרים לעוגן אסטרטגי מרכזי של ארצות הברית במזרח התיכון. על פי נתוני Global Firepower לשנת 2026, הצבא המצרי מתמקם במקום ה-19 בעולם, עם כוח אדם של יותר מ-1.2 מיליון איש: כ-438,500 חיילי סדיר, כ-479,000 אנשי מילואים וכ-300,000 אנשי כוחות ביטחון פנים. בזירה היבשתית מחזיקה קהיר בכ-3,620 טנקים, חלקם מבוססים על ייצור מקומי של טנקי אברמס מדגם M1A1, לצד אלפי כלי רכב משוריינים ויותר מאלפיים קני ארטילריה.
הענקת הסיוע ללא תנאים אינה חסרת תקדים, אך היא רחוקה מלהיות מובנת מאליה. לאורך השנים הפכה סוגיית זכויות האדם במצרים למוקד חיכוך מתמיד בין וושינגטון לקהיר. בתקופת ממשל ביידן עוכבו לא פעם חלקים מהסיוע בשל ביקורת על מצב זכויות האדם במדינה. רק ב-2024, בעקבות טבח השביעי באוקטובר והמלחמה ברצועת עזה, החליט ממשל ביידן לוותר על התנאים ואישר למצרים את מלוא חבילת הסיוע, בסך 1.3 מיליארד דולר, לראשונה בתקופת כהונתו. מצרים מילאה אז תפקיד מרכזי במגעים להפסקת האש בעזה, והייתה שותפה גם למגעים שהובילו להסכם הפסקת האש באוקטובר 2025.
במלחמה מול איראן, לעומת זאת, מצרים לא בלטה כמתווכת מרכזית. עם זאת, השלכות המערכה גבו ממנה מחיר כלכלי ברור: עליית מחירי הדלק ושיבושים נוספים שנגרמו בעקבות הלחימה הכבידו על הכלכלה המצרית, נתון שעשוי להסביר חלק מהרציונל מאחורי ההחלטה האמריקאית להזרים כסף דווקא עכשיו.
הסיוע הצבאי למצרים כבר נקלע למשברים חריפים בעבר. לאחר שהצבא המצרי הדיח את הנשיא מוחמד מורסי ב-2013 על רקע מחאות המוניות, עיכבה וושינגטון מאות מיליוני דולרים בסיוע, וכן עיכבה אספקת טנקים, מסוקים, טילים ומטוסי קרב. ארגוני זכויות אדם מאשימים כבר שנים את שלטונו של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי בהפרות נרחבות, ובהן עינויים והיעלמויות כפויות. הרשויות במצרים טוענות מנגד כי ננקטו צעדים לשיפור המצב, וא-סיסי מדגיש כי שמירת היציבות והדאגה לצרכים הבסיסיים של האוכלוסייה הן חלק ממדיניות זכויות האדם של ממשלתו.
ההחלטה הנוכחית מעוררת מחלוקת בקרב גורמים בקונגרס ובקהילה הבינלאומית, שרואים בה ויתור על מנופי הלחץ המרכזיים שהפעילו בעבר מחוקקים אמריקאים בנוגע לסוגיות פנימיות במצרים. מחלקת המדינה האמריקאית ומשרד החוץ המצרי לא מסרו תגובה מיידית לפניות בנושא.
בשלב זה לא ברור אם הקונגרס ינסה לחסום את העברת הכספים או לדרוש הבהרות נוספות בנוגע לאופי "התפקיד המועיל" שמילאה מצרים מול איראן, סוגיה שעשויה לעלות שוב לדיון בוועדות הרלוונטיות בשבועות הקרובים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה