סולברג סירב לפסול סרטון של סמוטריץ' שבו שופטי העליון נגררים בכוח

סרטון בינה מלאכותית שבו מוצגים נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, השופטת דפנה ברק-ארז והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כשהם נגררים בכוח על ידי שוטרים, לא ירד מהרשת. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, דחה היום (חמישי) על הסף שתי עתירות שביקשו לפסול את התשדיר של יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', וקבע כי למרות ה"טעם הרע" שהוא מותיר, אין בו הפרה של חוק הבחירות.

הסרטון, שפורסם ב-15 בספטמבר בחשבונותיו של סמוטריץ' ברשתות החברתיות, הציג באמצעות בינה מלאכותית את שלושת בכירי מערכת המשפט כאילו הם משתתפים בהפגנה נגד השר, בעודם מפונים בכוח על ידי שוטרים. בהמשך הוקרנו כיתובים על תוכנית הציונות הדתית למערכת המשפט, ובסיום נראה עמית עצמו צועד כשהוא מוצג כמובס.

נגד הסרטון הוגשו שתי עתירות נפרדות. לשכת עורכי הדין, באמצעות עורך הדין עמית בכר, טענה כי מדובר בהפרעה אסורה למהלך התקין של הבחירות, בשל איום לכאורה על גורמי אכיפה בכירים. מפלגת ישר לישראל עם גדי איזנקוט, באמצעות עורך הדין אורי הברמן, טענה מצידה כי השימוש בדמויותיהם של עובדי ציבור בכירים מהווה שימוש אסור בנכסי ציבור לצורכי תעמולת בחירות.

סולברג איחד את הדיון בשתי העתירות ודחה את שתיהן. באשר לטענת לשכת עורכי הדין, הוא קבע כי "ספק רב אם נושאי תפקידים בכירים אלו חשים איום - או אמורים לחוש איום - מסרטון זה". לגבי טענת מפלגת ישר הוא הבהיר כי הצגת דמותו של עובד ציבור, ובכלל זה עובד ציבור בכיר, במסגרת ביקורת עליו, אינה מהווה שימוש אסור בנכסי ציבור.

אלא שלצד ההכרעה המשפטית, סולברג לא הסתיר את הסתייגותו האישית. "הצפייה בסרטון מושא העתירה לא הייתה קלה עליי בהיבט האישי, בשל הדמויות שנכללו בו, וטעמו הרע ומר", כתב השופט. הוא הדגיש כי תפקידו מחייב אותו להכריע לפי ההיבט המשפטי בלבד, ולא לפי רגשותיו: "באין עילה - יעמוד הסרטון לדין הבוחר, ולא לדיני הבחירות". בסיום ההחלטה חויבו לשכת עורכי הדין ומפלגת ישר לשלם 3,500 שקל כל אחת לאוצר המדינה.

ההחלטה בעניין סמוטריץ' הגיעה רק יום אחרי שסולברג הראה פנים אחרות לגמרי כלפי שר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. השופט קיבל עתירה של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל והורה לבן גביר להסיר סרטון שבו הוא מצולם בתוך בית הסוהר מול הארכי-מחבל חאסן סלאמה, מבכירי החמאס וממקורביו של יחיא סינוואר, שהיה אחראי על פיגוע ההתאבדות בקו 18 בירושלים בשנת 1996. בסרטון נשמע בן גביר אומר למחבל "אני אהרוג אותך", ברגע שיתמנה לשר הביטחון.

סולברג קבע כי מדובר ב"שר שמנצל את תפקידו כדי להפיק סרטון תעמולה בין כותלי בית הסוהר, בזמן שהוא נהנה מאבטחת שב"ס ומתעד את המאבטחים לאורך כל הסרטון". מפלגת עוצמה יהודית חויבה בהוצאות של 20 אלף שקל, שישולמו, כך צוין, מכספי ציבור. בן גביר הגיב בחריפות: "ההחלטה תמוהה ביותר. מול המחבלים בבתי הכלא צריך לפעול ביד קשה, וסרטונים כמו שפרסמתי הוכחו כמרתיעים מחבלים שמתכננים פיגועים. אני מצר על ההחלטה, לא כך נלחמים בטרור".

גם מפלגת ש"ס טעמה מהביקורת של סולברג בימים האחרונים. בהחלטה קודמת קיבל השופט בחלקה עתירה של מפלגת ישר וקבע כי ש"ס, באמצעות חבר הכנסת אריה דרעי, הפרה את האיסור על שימוש מוקדם באותיות הרשימה ואת האיסור על זיהוי בין צה"ל לרשימת מועמדים, בסרטון שהציג נתון על תמיכת חיילים במפלגה. ש"ס חויבה בתשלום 10,000 שקל למפלגת ישר, וסולברג ניצל את ההזדמנות לקרוא לכנסת לעדכן את חוק דרכי התעמולה, שחלקיו, לדבריו, אינם מותאמים עוד למציאות הפוליטית והתקשורתית של ימינו.

מערכת הבחירות הקרובה כבר מצטיירת כאחת הסוערות ביותר מבחינת ההתדיינויות המשפטיות סביב תוכן תעמולה, כאשר יו"ר ועדת הבחירות נדרש כמעט מדי יום להכריע בין חופש הביטוי הפוליטי לבין הגבולות שמציב החוק. ייתכן שגם בימים הקרובים יוגשו עתירות נוספות סביב סרטוני בינה מלאכותית ותכנים שנויים במחלוקת, כאשר כל צד במפה הפוליטית בוחן את גבולות המותר לפני יום הבחירות.