בגלל עברו בישראל: ארה"ב תגרש מנהיג מסגד שהורשע בטרור

בית משפט להגירה בארצות הברית פתח פתח לגירושו של סלאח סרסור, נשיא האגודה האסלאמית במילווקי וראש המסגד הגדול ביותר בוויסקונסין. השופט ג'יימי סלינרדי קבע כי נוכחותו של סרסור בארצות הברית מהווה איום על ביטחון הלאומי ועל מדיניות החוץ האמריקנית, וכך פתח את הדרך להרחקתו לאחר יותר משלושה עשורים שבהם התגורר במדינה.

במרכז הפרשה עומד עברו הביטחוני של סרסור, יליד יהודה ושומרון. בשנת 1988 הוא נכלא בישראל לאחר שהודה בהשלכת בקבוק תבערה ואבנים לעבר חיילי צה"ל במהלך האינתיפאדה הראשונה. בשנת 1995 הורשע בשנית, הפעם בניסיון להחזיק נשק ותחמושת. סרסור מכחיש את המיוחס לו וטוען כי הודאותיו הושגו ממנו באמצעות עינויים וכפייה מצד הרשויות בישראל.

לאחר שהיגר לארצות הברית בשנת 1993, השתקע סרסור במילווקי והפך לדמות מוכרת בקהילה המקומית, ללא כל עבר פלילי אמריקני. הוא זכה למעמד תושב קבע, ולפי הדיווחים אף שימש כחבר ועד בארגון "אמריקאים למען פלסטין" ואירח בשנת 2018 אירוע קמפיין עבור חברת הקונגרס רשידה טליב. בעבר עלו נגדו גם טענות פדרליות בדבר קשר לגיוס כספים עבור קרן שנסגרה לאחר שהוכח כי העבירה מיליוני דולרים לתשתיות חמאס.

ההחלטה לקדם את גירושו של סרסור יצאה ממשרדו של מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו, שהפעיל סעיף נדיר בחוק ההגירה שמקורו בתקופת המלחמה הקרה. הסעיף מאפשר להרחיק אזרח זר כאשר קיים יסוד סביר לקבוע שנוכחותו עלולה לפגוע במדיניות החוץ של ארצות הברית. בשנים האחרונות נעשה שימוש בכלי המשפטי הזה גם במקרים נוספים של פעילים פרו-פלסטינים.

השופט סלינרדי קיבל את עמדת הממשל בנוגע לעילת מדיניות החוץ, אך דחה טענה מרכזית נוספת שהציג הממשל: כי סרסור מסר מידע כוזב בבקשתו למעמד תושב קבע לפני יותר משלושה עשורים. כך נותרה עילת הביטחון הלאומי כבסיס היחיד להחלטה שמקרבת את סרסור לגירוש בפועל.

המשרד לביטחון המולדת האמריקני הציג עמדה חריפה עוד יותר וטען כי סרסור עסק בפעילות טרור או תמך בארגון המוגדר ככזה. מדובר בטענה רשמית של הרשויות, שאותה סרסור ופרקליטיו דוחים בתוקף. הפרשה הסלימה כבר בחודש מרץ, כאשר אנשי רשות ההגירה והמכס העצרו את סרסור במילווקי. הוא הוחזק במשך יותר מ-80 יום במתקן כליאה באינדיאנה, עד ששופט פדרלי הורה בחודש יוני על שחרורו, בקובעו כי סרסור העלה טענה משמעותית שלפיה מעצרו נבע מהתבטאויותיו נגד ישראל. הממשל ערער על אותה החלטה.

לאחר מתן פסק הדין הביע סרסור אכזבה עמוקה והבהיר כי לא יוותר על מאבקו. "אמשיך להיאבק כדי להגן על הזכות לחופש הביטוי ועל זכותי להישאר במדינה שבה אני חי יותר משלושה עשורים", אמר, והוסיף: "חזרה לגדה המערבית משמעותה סוף חיי". עורכי דינו הודיעו כי יגישו ערעור לבית המשפט הפדרלי בתוך 30 יום, ולסרסור ניתנו 60 יום להגיש בקשה לסעד שימנע את הרחקתו בפועל.

גם בקהילה המוסלמית בוויסקונסין טוענים כי מדובר ברדיפה פוליטית על רקע מוצאו הפלסטיני ופעילותו הציבורית. מנגד, הממשל האמריקני מתעקש כי מדובר בסוגיה טהורה של ביטחון לאומי ומדיניות חוץ, ולא בניסיון לפגוע בחופש הביטוי. בצעד חריג, זמן קצר לאחר מתן ההחלטה הודיע השופט סלינרדי על פרישתו מתפקידו, כך שהמשך הטיפול בתיק יעבור לשופט הגירה אחר.

למרות הפסיקה הדרמטית, סרסור לא צפוי להיות מורחק מארצות הברית באופן מיידי. ההליך המשפטי עשוי להימשך תקופה ארוכה ולהגיע בהמשך גם לערכאות פדרליות נוספות. באם יגורש בסופו של דבר לשטחי יהודה ושומרון, הדבר עלול להטיל נטל ביטחוני ומודיעיני נוסף על מערכת הביטחון הישראלית, שתצטרך לנטר את פעילותו. השופט סימן גם את ירדן כיעד חלופי אפשרי לגירוש.

המאבק המשפטי בין סרסור לממשל טראמפ רחוק מסיום, וההכרעה הסופית בדבר גורלו צפויה להתברר רק בערכאות הערעור.