בית המשפט העליון הפך הערב את החלטת ועדת הבחירות המרכזית ואישר את התמודדותם של רע"ם, הרשימה המשותפת וחבר הכנסת עופר כסיף בבחירות הקרובות לכנסת. ההחלטה מגיעה לאחר שוועדת הבחירות פסלה את שלושתם בשבועות האחרונים, במהלך שעורר סערה פוליטית.
צילום: עופר כסיףהדיון המשפטי בעתירות השונות התקיים בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות הנשיא יצחק עמית, וזאת לקראת הבחירות הקרובות לכנסת ה-26.
מדובר במהלך שחזר על עצמו בעבר: ועדת הבחירות פוסלת, ובג"ץ מתערב ומחזיר את המועמדים למרוץ. גם הפעם, התרחיש התגלגל בדיוק לפי התסריט הצפוי.
בעניינם של רע"ם והרשימה המשותפת, ההחלטה בבית המשפט העליון התקבלה פה אחד. כלומר, כל השופטים שישבו בדין היו תמימי דעים שאין מקום לפסול את הרשימות מהתמודדות בבחירות הקרובות.
לעומת זאת, בעניינו של כסיף התמונה הייתה שונה. גם שם התקבלה החלטה המתירה את התמודדותו, אך הפעם לא באופן חד משמעי: נרשמה דעת מיעוט שסברה כי יש מקום לפסול את חברות הכנסת לשעבר ולמנוע ממנו להתמודד.
ההכרעה בעניינו של כסיף התקבלה ברוב של שבעה שופטים מול שניים. הנשיא יצחק עמית, שעמד בראש שופטי הרוב, קבע כי ההתבטאויות שיוחסו לכסיף "מעוררות שאט נפש" אך אינן מגבשות את ה"מסה הקריטית" הראייתית הנדרשת לפסילה. מנגד, השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין סברו בדעת מיעוט כי בפועלו של כסיף יש משום תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל.
לצד הנשיא עמית, בדעת הרוב שהכשירה את כסיף היו השופטים דפנה ברק-ארז, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, גילה כנפי-שטייניץ, חאלד כבוב ויחיאל כשר.
כסיף, חבר כנסת מטעם חד"ש, נמצא לא פעם במוקד מחלוקות פוליטיות וזכה בעבר לביקורת חריפה על עמדותיו. הניסיון לפסול אותו בוועדת הבחירות שיקף את המתיחות הפוליטית סביב דמותו, אך בית המשפט העליון בחר שלא להרחיק לכת ולמנוע ממנו מלהתמודד.
גם סאמי אבו שחאדה, מראשי רע"ם, עמד בין המועמדים שהתמודדותם עמדה בסימן שאלה לפני ההחלטה. אישור בית המשפט העליון מסיר את המכשול ומאפשר לרשימה להתייצב מול הבוחר כפי שתכננה.
בפועל, גורלו של אבו שחאדה נחתך בדרך שונה לחלוטין. לאחר שהשופטים רמזו לו בדיון כי הם נוטים לאשר את פסילתו, הוא בחר למשוך את מועמדותו מרצונו, חתם על מסמך התפטרות רשמי בפני היועצת המשפטית של ועדת הבחירות, ובכך ייתר את הצורך בפסק דין מנומק בעניינו. בעקבות ההודעה קבע בית המשפט כי ההליך בעניינו נמחק. מפלגת בל"ד מיהרה להבהיר כי מדובר ב"אחריות פוליטית" ולא בכניעה, וכי אבו שחאדה ימשיך לכהן כיו"ר המפלגה ולהוביל את מאבקיה הציבוריים גם בלי להתמודד בפועל לכנסת.
בלב בקשת הפסילה נגד אבו שחאדה עמד מאמר שפרסם לאחר טבח השבעה באוקטובר, לצד התבטאויות נוספות שלו בחודשים שלאחר מכן. השופטים לא חסכו ביקורת חריפה במהלך הדיון: הנשיא עמית הגדיר את המאמר כ"מנוכר ושאין בו גינוי של הטבח", ואילו בתום הדיון בעניינו פנה אליו ישירות ואמר כי "קיימת תמימות דעים בין השופטים כי הדברים שנכתבו בידי המועמד מכאיבים, מקוממים ומעוררי קבס", ולכן המליץ לו לשקול אם הוא עומד על מועמדותו.
ההחלטה של ועדת הבחירות לפסול את הרשימות ואת כסיף התקבלה בעיצומה של התארגנות המפלגות לקראת יום הבחירות, ויצרה מצב של חוסר ודאות לגבי הרכב הרשימות שיתמודדו בפועל. פסיקת העליון מסירה את חוסר הוודאות, לפחות מבחינה משפטית, ומחזירה את הדיון למגרש הפוליטי שבו הוא שייך מלכתחילה.
המהלך מעלה מחדש את השאלה על מידת הסמכות של ועדת הבחירות מול בית המשפט העליון, ועל כך שבפועל ההחלטה הסופית על מי מותר ומי אסור להתמודד נופלת תמיד על שולחנם של תשעת השופטים ולא על נבחרי הציבור שישבו בוועדה. זו לא הפעם הראשונה שבה הגורם הלא נבחר הוא זה שקובע את גבולות המגרש הפוליטי, ונראה שגם לא האחרונה.
בשלב זה לא פורסמה תגובה רשמית מטעם רע"ם, הרשימה המשותפת או כסיף עצמו. צפוי כי הרשימות ישובו להיערך לקראת יום הבחירות כשההתמודדות שלהן מאושרת סופית, בעוד הדיון הציבורי על תפקידה של ועדת הבחירות מול בית המשפט העליון צפוי להימשך.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה