שורד השבי אלי שרעבי פרסם הבוקר פוסט מרגש וכואב בחשבון האינסטגרם שלו. הפוסט פורסם לציון שלוש שנים לרצח בתו יהל, שהייתה אמורה לחגוג היום את יום הולדתה ה-16.
שרעבי, תושב קיבוץ בארי, הוחזק בשבי חמאס ברצועת עזה במשך 491 ימים. במהלך הטבח בקיבוצו ולאחריו נרצחו אשתו ליאן ובנותיו נויה ויהל. גם אחיו יוסי נשבה אז, ונרצח בשבי.
"היום יהל שלי הייתה אמורה להיות בת 16", כתב שרעבי בפוסט. "יהל, הילדה המצחיקה והחכמה שלי, שתמיד ידעה להכניס אור, צחוק ושמחה לכל מקום שהגיעה אליו". הוא המשיך ותיאר את האופי המיוחד של בתו: "היא חיה תמיד על הקצה, באומץ, בסקרנות ובדרך המיוחדת שרק היא ידעה".
בסיום הפוסט הכואב שיתף שרעבי באובדן העמוק שמלווה אותו מאז. "אני מתגעגע לכל צחוק, לכל חיוך ולכל רגע איתה, ומנסה לדמיין איזו נערה מדהימה היא הייתה הופכת להיות היום", כתב. "יום הולדת 16 שמח, יהל שלי. הלב שלי תמיד איתך", סיכם.
יהל הייתה בת 13 בלבד בהירצחה, נערה שופעת שמחת חיים שהצטיינה בלימודי מתמטיקה ואנגלית. במשפחה נהגו לכנות אותה "ילדת פרא", בשל אהבתה לפעילויות אקסטרים, לטיולים בטבע ולעבודה בפינת החי של הקיבוץ.
מעל לכל, יהל הייתה שחקנית כדורגל מוכשרת ומבטיחה. בגיל 11 החלה לשחק בקבוצת "הפועל בארי אשכול", ובלטה במחויבות העמוקה שלה למשחק ולאימונים. לאחרונה הוחלט בטקס רשמי כי קבוצות הילדות והנערות של מועדון הכדורגל "הפועל פתח תקווה" ייקראו על שמן של יהל, אחותה נויה ואימן ליאן, במטרה לשמר את זכרן עבור נערות שחולקות את אותו החלום.
עם שובו מהשבי כתב שרעבי את הספר "חטוף", בו תיעד את מה שעבר עליו מהשבעה באוקטובר ועד שובו לישראל. הספר הפך במהרה לרב מכר מקומי ובינלאומי. בתוכו תיאר שרעבי את תעצומות הנפש שנדרשו ממנו כדי לשרוד: "אני מתמקד ומתכנס למשימה אחת: ההישרדות והחזרה שלי הביתה. אין יותר אלי הרגיל, מעכשיו אני אלי השורד", כתב.
שלוש שנים אחרי השבעה באוקטובר, שרעבי ממשיך לשאת את זכר משפחתו בכל הזדמנות, ומסרב לתת לשתיקה לנצח.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה