שלוש שנים לאחר מתקפת הטרור של 7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות הברזל, משרד הביטחון מפרסם את הנתונים הכואבים שממחישים את המחיר שמדינת ישראל משלמת מאז אותו בוקר. מתחילת המלחמה נפלו 1,318 חללי מערכות ישראל, ויותר מ-7,150 בני משפחה הצטרפו למעגל השכול.
הנתונים, שמפרסם אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון, מתייחסים לתקופה שהחלה בבוקר שמחת תורה, ה-7 באוקטובר 2023, ומקיפים את כלל חללי מערכות ישראל שנפלו במסגרת המלחמה והפעילות הביטחונית מאז. בין הנופלים נמצאים חיילי צה"ל, שוטרי משטרת ישראל, אנשי שב"כ, לוחמי שירות בתי הסוהר, אנשי כבאות והצלה, רבש"צים וחברי כיתות הכוננות שלחמו ברצועת עזה, בדרום, בצפון, בלבנון וביהודה ושומרון.
מתוך 1,318 החללים, 1,153 הם חללי צה"ל, ובהם 43 חברי כיתות כוננות. לצדם נפלו 116 אנשי משטרת ישראל, תשעה אנשי שב"כ, חמישה אנשי כבאות והצלה ו-11 אנשי שירות בתי הסוהר. עוד 24 נכים נפטרו כתוצאה מנכותם שנגרמה עקב המלחמה. בשנה האחרונה בלבד נהרגו 166 אנשי כוחות ביטחון נוספים.
מאחורי מספר החללים עומד מעגל רחב וכואב של משפחות שאיבדו את היקר להן מכל. מתחילת המלחמה נוספו יותר מ-7,150 בני משפחה למעגל השכול הישראלי, ובהם 2,143 הורים שכולים, 355 אלמנות, 880 יתומים ו-3,772 אחים ואחיות שכולים. כל אחד מהמספרים הללו מייצג משפחה שעולמה השתנה באחת, וכאב שנמשך הרבה אחרי שהקרבות מסתיימים.
יש לציין כי הנתונים מתייחסים אך ורק לחללי כוחות הביטחון, ואינם כוללים את האזרחים שנרצחו בטבח ברצועת עזה, מירי חמאס לעבר שטח ישראל, מירי חיזבאללה, מטילים איראניים ומפיגועים ביהודה ושומרון. מספרם של האזרחים שנרצחו מאז פרוץ המלחמה עומד על יותר מ-1,000 חללים, רובם המוחלט נרצחו בפשיטת חמאס לעוטף עזה בשמחת תורה תשפ"ד.
לצד הנתונים על הנופלים, האגף במשרד הביטחון פעל לאורך שלוש השנים להביא לקבורה מיידית את כלל הנופלים באופן ממלכתי ומכבד וללוות את המשפחות בשעתן הקשה ביותר. בימים הראשונים למלחמה נערכו עשרות לוויות בו זמנית בבתי העלמין ברחבי הארץ. האגף קיים לוויות ב-282 בתי עלמין וחלקות צבאיות ברחבי ישראל, הרחיב למעלה מ-30 חלקות ובתי עלמין צבאיים ופועל להרחבת 20 בתי עלמין נוספים. בנוסף נבנו שלושה בתי עלמין חדשים למגזר הדרוזי בירכא, בסאג'ור ובג'ת.
במקביל הורחבו באופן משמעותי השירותים למשפחות השכולות: הוקמה יחידה לטיפול במשפחות החטופים והנעדרים, חברי כיתות הכוננות הוכרו כחללי מערכות ישראל, וניתנה הכרה בארוסות לצורך הטבות כלכליות ורגשיות. לאגף גויסו עובדי רווחה, עובדים סוציאליים ומאות מטפלים רגשיים נוספים כדי לתת למשפחות טיפול מקצועי. בתחום הכלכלי קודמה רפורמה בסיעוד בהיקף של 60 מיליון שקל, לצד סיוע אישי בוועדות חריגים בעלות של 50 מיליון שקל נוספים.
אריה מועלם, סמנכ"ל וראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון, אמר כי "מדינת ישראל חבה חובה מוסרית לאלה שמסרו את חייהם למענה, והחוב הזה הופך למחויבות עמוקה ומתמשכת כלפי המשפחות השכולות שנושאות את הגעגוע ואת החסר בכל יום מחדש". לדבריו, "שלוש שנים מאז פרוץ המלחמה, אנו מרכינים ראש בפני הנופלים, נושאים את סיפור חייהם, משמרים את מורשתם ומתחייבים להם שבני משפחותיהם לעולם לא יצעדו לבדם".
מעגל הפגיעה האזרחי רחב אף יותר ממעגל הנופלים עצמו. לפי נתוני הביטוח הלאומי, ערב המלחמה היו מוכרים כ-16 אלף נפגעי פעולות איבה, ומאז 7 באוקטובר נוספו עוד 87,286 נפגעים שבהם המוסד מטפל כיום. מספר ההורים השכולים המוכרים בביטוח הלאומי עלה מ-1,195 ערב המלחמה ל-2,399 כיום, ו-2,227 ילדים מוגדרים כיום יתומים, בהם 345 קטינים.
שלוש שנים לתוך המלחמה, מניין הנופלים ממחיש פעם נוספת את המחיר הכבד ששילמה ישראל במאבק על ביטחונה. במשרד הביטחון מציינים כי המשימה העיקרית ממשיכה להיות תמיכה במשפחות הנופלים וליווי אישי, מעטפת רגשית וכלכלית שצפויה להימשך שנים רבות גם אחרי שהלחימה בשטח תסתיים.
**משרד הביטחון מעדכן: 1,318 חללי מערכות ישראל ויותר מ-7,150 בני משפחה שכולה שלוש שנים לאחר פרוץ המלחמה, כשהמעגל האזרחי הרחב כולל גם למעלה מ-87 אלף נפגעי פעולות איבה חדשים.**
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה