תשכחו מהסטריאוטיפים. מחקר חדש של שירות התעסוקה שמתפרסם היום (ראשון) מגלה שנשים חרדיות לא רק נכנסות להייטק, הן ממש משתלטות על תחום התוכנה. 69.4% מדורשות העבודה החרדיות במקצועות ההייטק עוסקות בפיתוח תוכנה או בניתוח יישומים. זה אומר ש-7 מתוך כל 10 נשים חרדיות שמחפשות עבודה בהייטק, הן בעצם מתכנתות בפוטנציה.
מספרים יבשים, אבל שווים הסבר: מתוך 536 נשים חרדיות שהיו רשומות באוגוסט 2026 כדורשות עבודה בתחום ההייטק, 372 מהן מגיעות מעולם התוכנה. לשם השוואה, בקרב נשים יהודיות שאינן חרדיות השיעור עומד על 47.3% בלבד, ובקרב נשים ערביות על 39.3%. כלומר, החרדיות לא סתם משתלבות, הן מובילות.
והטרנד רק מתחזק. באוגוסט 2023 עמד השיעור על 59.6%, והיום הוא כבר 69.4%. מעניין למה דווקא אצל החרדיות הקפיצה הזאת כל כך דרמטית, אולי כי כשאת לא יכולה לשרת בצבא ובד"כ מתחתנת צעיר, אתה מחפשת מסלול שמאפשר גמישות, ותוכנה זה בדיוק זה. עוד 12.3% מהן עוסקות באדריכלות, תכנון ועיצוב, כך שיחד זה כ-82% מכלל הנשים החרדיות שמחפשות עבודה בהייטק, מרוכזות בשני תחומים בלבד.
ומי הן בכלל הנשים האלה? רובן, 64.7% ליתר דיוק, מתחת לגיל 34. כלומר מדובר בדור שלם של נשים צעירות שבחרו במקצוע חם, אבל השאלה האמיתית היא לא איך הן נכנסות, אלא איך הן נשארות. בשירות התעסוקה מודים בעצמם: "האתגר כבר לא רק להיכנס, אלא לבנות קריירה שתשרוד את השינויים המהירים בענף".
ופה מגיע הפרט שמעניין את כולם: רוב הנשים האלה בכלל בלי תואר אקדמי. 64% מהן מחזיקות בתעודת הנדסאי או טכנאי, או תעודה מקצועית בלבד. רק 21.5% מהן סיימו תואר אקדמי, לעומת 63.1% אצל נשים יהודיות שאינן חרדיות. פער ענק, אבל אולי זה בדיוק מה שמסביר את ההצלחה המהירה שלהן להיכנס לשוק: קורס אינטנסיבי במקום תואר של שלוש שנים.
גיאוגרפית, התמונה גם היא מספרת סיפור. 44% מהנשים החרדיות מרוכזות בירושלים וביהודה ושומרון, ועוד 41.2% בתל אביב והמרכז. אצל נשים יהודיות שאינן חרדיות, לעומת זאת, 63.3% מרוכזות בתל אביב ובמרכז בלבד. אז לא, הן לא כולן עוברות לגוש דן בשביל הקריירה. ירושלים, מסתבר, גם היא מתחילה להתחרות על תואר עיר ההייטק.
אי אפשר להתעלם מהשאלה שמרחפת מעל כל הדיון: האם זה קשור לבינה המלאכותית? מספר הנשים החרדיות שדורשות עבודה בהייטק עלה מ-505 באוגוסט 2025 ל-536 באוגוסט 2026. בינואר-פברואר 2026 נרשמה עלייה של 12.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעוד שבאוכלוסייה הכללית העלייה עמדה על 9.7% בלבד. בשירות התעסוקה נזהרים ולא קושרים את זה ישירות לבינה המלאכותית, אבל מודים שהריכוז הגבוה במקצועות התוכנה דווקא אצל החרדיות, הופך אותן לפגיעות במיוחד לשינויים שה-AI מחולל בענף.
מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, לא מסתירה את הדאגה. "הנתונים מציגים מגמת עלייה מתונה, אך זו דורשת את תשומת הלב שלנו", אמרה. "השפעות הבינה המלאכותית על ההייטק בכלל ומקצועות התוכנה בפרט יכולות להיות משמעותיות עבור קבוצת הנשים החרדיות, מאחר שקיים ריכוז גבוה של העוסקות בפיתוח תוכנה במגזר החרדי". לדבריה, "תפקידנו לא רק לסייע להן למצוא את המשרה הבאה, אלא לתכנן יחד איתן באופן מושכל את הצעד הבא בקריירה".
התמונה הרחבה דווקא מעודדת: שיעור התעסוקה בקרב נשים חרדיות בגילי 25-66 קפץ מ-66% ב-2014 ל-80.8% היום, והפער מול נשים יהודיות שאינן חרדיות כמעט נסגר, עומד על כ-3 נקודות אחוז בלבד. בהייטק הישראלי הועסקו ב-2025 כ-7,448 נשים חרדיות, שהן כ-5.5% מכלל הנשים בענף. לא מספר ענק, אבל כזה שגדל בעקביות.
אז מה הלאה? בשירות התעסוקה מבהירים שהשלב הבא הוא לא עוד גיוס, אלא שימור וקידום. השאלה הגדולה שעל הפרק כרגע היא איך למנוע מהגל הגדול של מתכנתות חרדיות צעירות להישאר תקועות במשרות הזוטרות, ואיך להבטיח שהן תוכלנה להתקדם גם כשהתעשייה כולה משנה פנים בעידן הבינה המלאכותית.
מחקר שירות התעסוקה מצייר תמונה ברורה: הנשים החרדיות כבר לא שאלה של "האם" ייכנסו להייטק, אלא "איך" יישארו בו ויתקדמו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה