שנתיים אחרי הטבח שבו נרצחו כמעט 1,200 ישראלים, ישראל עדיין לא הקימה ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. עכשיו מתברר שגם אם היא תקום, ייתכן שיהיה כבר מאוחר מדי. מומחים מזהירים כי חלוף הזמן הארוך פוגע ביכולת של כל ועדה, ולו הממלכתית ביותר, להגיע לחקר אמת אפקטיבי.
ההשוואה ההיסטורית מצמררת. אחרי מלחמת יום הכיפורים, לקח לממשלת ישראל שלושה שבועות בלבד מתום הלחימה ועד להחלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, אמרה אז לשרים בישיבת הממשלה: "לא ראיתי אפשרות אחרת, אם אנחנו רוצים שהעניין יבורר לגופו, ולא חלילה לטשטש שום דבר, וזאת מבלי להפוך את זאת לעניין פוליטי פנימי". היא הוסיפה: "לא רק להמוני ישראל נחוצה תשובה ברורה אמיתית, כי אם היא נחוצה גם לי ולכל אחד מכם".
שנתיים אחרי 7 באוקטובר 2023, ישראל עדיין לא שם. המערכת הפוליטית שרויה בוויכוח חריף על עצם הצורך בוועדה, ומי שאמור לרכז אותה, איך תבחר, ומה יהיה תחום סמכותה. השאלה שפעם זכתה לתשובה אחידה וברורה מצד כל הגורמים הפוליטיים, הפכה בשנתיים האחרונות לאחד הנושאים הטעונים ביותר בפוליטיקה הישראלית.
בדיקה שנערכה בקרב המפלגות השונות חשפה תמונה בוטה: רוב מפלגות הקואליציה, ובראשן הליכוד, פשוט מסרבות להגיב פומבית לשאלה איך בכוונתן לחקור את המחדל הגדול בתולדות המדינה, שהתרחש בדיוק במשמרתן. דווקא מיד אחרי האסון, רבים משרי הליכוד הכריזו בתמיכה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית כלשון החוק. אבל ככל שעברו החודשים, ובסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו החל להתגבש קו מתנגד להקמת הוועדה, השרים וחברי הכנסת חזרו בהם אחד אחד.
הליכוד אפילו ניסה לקדם הצעת חוק פרטית שתאפשר הקמת ועדה חלופית, שהוגדרה "לאומית" במקום "ממלכתית", אך הניסיון נכשל ולא הבשיל עד תום הקדנציה. מהמפלגה היחידה בקואליציה שהסכימה לפרט את עמדתה, "הציונות הדתית" בראשות בצלאל סמוטריץ', נמסר כי הם תומכים דווקא בוועדת חקירה "לאומית, בלתי תלויה ואמיתית", אך מתנגדים נחרצות לוועדה "ממלכתית" שלדבריהם היא "שם מכובס לוועדה חד-צדדית ומוטה", שבה נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ימנה את חבריה "משיקולים פוליטיים ואינטרסים זרים".
מול השתיקה והפילוג בקואליציה, מפלגות האופוזיציה מציגות עמדה אחידה וברורה. במפלגת "ישר!" בראשות גדי איזנקוט הודיעו כי "החלטת הממשלה הראשונה שלנו תהיה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר", בהתאם לחוק ועדות חקירה הקיים. באותו האופן, במפלגת "ביחד" בראשות נפתלי בנט נמסר כי יקימו ועדה ממלכתית "כלשון החוק בחמש הדקות הראשונות של ישיבת הממשלה הראשונה".
גם ממפלגתו של אביגדור ליברמן נמסרה הבטחה דומה, לפיה הקמת ועדת חקירה ממלכתית "בדיוק לפי החוק הקיים" תהיה ההחלטה הראשונה שתתקבל בממשלה הבאה שיקימו. ה"דמוקרטים" בראשות יאיר גולן הודיעו אף הם כי הוועדה תהיה ההחלטה הראשונה שלהם בממשלה, וכי היא תחקור "לעומק את כל שרשרת ההחלטות והכשלים" שהובילו לאסון, כולל ניהול המלחמה ועסקאות החטופים, כאשר חברי הוועדה ימונו בידי נשיא בית המשפט העליון כנדרש בחוק.
בין המפלגות האחרות, מ"עמך ישראל" בראשות עופר וינטר נמסרה ביקורת חריפה על המצב הקיים: "זה שלא קמה עד היום ועדת חקירה זו חרפה של הקואליציה והאופוזיציה שלא רוצות להגיע לחקר האמת". המפלגה הציעה מתווה חלופי, לפיו הכנסת תבחר בהצבעה חשאית את יושב ראש הוועדה וסגנו מבין שופטים בדימוס, שאלו בתורם יבחרו את שאר חברי הוועדה. בני גנץ מ"כחול לבן" הדגיש כי "אסור שאף גורם פוליטי או ביטחוני יהיה מעורב בהקמת הוועדה", בעוד הרשימה המשותפת קראה להרחיב את המנדט של הוועדה גם לבחינת מדיניות הכיבוש והמצור תחת ממשלות נתניהו.
שתי שנים אחרי האסון, השאלה מי יקים את ועדת החקירה ובאיזה הרכב נותרה פתוחה, כאשר כל מפלגה מגבשת מתווה משלה. עם זאת, המומחים מזהירים כי ככל שחולף הזמן, גם אם תוקם ועדה בעתיד, היכולת שלה להתחקות אחר השרשרת המלאה של ההחלטות וההחמצות שהובילו לטבח רק הולכת ומתכווצת.
מחלוקת פוליטית עמוקה ממשיכה לדחות את הקמת ועדת החקירה הממלכתית, בעוד הזמן שחולף מקשה יותר ויותר על הגעה לחקר האמת המלא בנוגע למחדלי 7 באוקטובר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה