תושבים ברחבי הארץ מקבלים בימים האחרונים הודעות SMS שמתחזות לעיריות ולמועצות מקומיות ודורשות מהם לשלם חובות שכלל לא קיימים. ההודעות מגיעות עם קישור לתשלום "מהיר ומאובטח" ובחלק מהמקרים אף כוללות איומים בעיקול חשבונות בנק ובפתיחת תיק בהוצאה לפועל.
השבוע פרסמו עיריית חיפה, עיריית אופקים והמועצה המקומית כוכב יאיר-צור יגאל אזהרות רשמיות לתושביהן, לאחר שזיהו גל הודעות מתחזות שהופצו בשמן. מדובר ברשויות שונות ומרוחקות זו מזו גיאוגרפית, אך ההודעות שנשלחו לתושבים פועלות לפי דפוס זהה כמעט לחלוטין, ולעיתים אף בניסוחים כמעט מילה במילה.
בהודעה שהגיעה לתושבי חיפה נכתב כי "מבדיקה במערכות עיריית חיפה נמצא כי קיים חוב בארנונה, אגרת פינוי אשפה או דוח חניה". ההודעה מפנה את התושב לקישור לתשלום, ונחתמת לכאורה בשם מנהל אגף הגבייה של העירייה. הודעות דומות בתוכן נשלחו גם לתושבי אופקים וכוכב יאיר-צור יגאל, כשהן מודיעות על חוב בגין ארנונה, פינוי פסולת, דוח חניה או מים, ומצרפות קישור לתשלום מקוון.
בחלק מההודעות מנסים הנוכלים להגביר את הלחץ על הנמענים באמצעות איומים נוספים. ההודעות מזהירות מפני "ריבית פיגורים יומית", עיקול חשבונות בנק, עיקול משכורות או רכוש, ואף פתיחת תיק בהוצאה לפועל נגד מי שלא ישלם באופן מיידי.
הרשויות המקומיות מיהרו להגיב ולהזהיר את הציבור. עיריית חיפה מסרה כי בשבועות האחרונים מתרבים ניסיונות הונאה המתחזים לרשויות מקומיות, וקראה לתושבים שקיבלו דרישת תשלום הכוללת קישור לבדוק באופן עצמאי אם אכן קיים חוב. בעיריית אופקים הזהירו שלא ללחוץ על הקישורים ולא למסור פרטים אישיים או פרטי אשראי, וביקשו מהתושבים להעביר את האזהרה הלאה לבני משפחה, ובמיוחד לאזרחים ותיקים שנחשבים לקהל פגיע יותר להונאות מסוג זה. במועצה המקומית כוכב יאיר-צור יגאל הבהירו לתושבים באופן חד משמעי: "מדובר בניסיון הונאה".
יואב קרן, מנכ"ל חברת הסייבר BrandShield המתמחה באיתור והסרה של אתרים ודומיינים מתחזים, הסביר כי הבחירה דווקא ברשויות מקומיות כגורם מתחזה אינה מקרית. "הונאות מהסוג הזה מבוססות על שני מנגנונים חזקים מאוד: אמון ולחץ", אמר קרן. "הודעה שנחזית להגיע מהעירייה נתפסת אצל רבים כאמינה, וכשמוסיפים אליה חוב, ריבית, קנס או איום בעיקול, נוצרת תחושת דחיפות שגורמת לאנשים לפעול לפני שהם מספיקים לבדוק מי באמת שלח את ההודעה".
לדברי קרן, הבחירה בסוגי חובות נפוצים כמו ארנונה, מים ודוחות חניה אינה מקרית אף היא, והיא מגדילה את הסיכוי שההודעה תישמע סבירה למי שמקבל אותה. "התוקפים לא בהכרח צריכים לדעת אם לאדם מסוים יש חוב. מספיק לשלוח הודעות בהיקף רחב ולייצר תרחיש אמין. חלק מהנמענים בדיוק שילמו ארנונה, קיבלו דוח או נמצאים בהתנהלות מול הרשות, ולכן עלולים לחשוב שההודעה אמיתית", הסביר.
ב-BrandShield מדגישים כי גם כאשר הודעת SMS כוללת את שם הרשות, ניסוח רשמי ואפילו פרטים שנראים אמינים, אין בכך כדי להוכיח שמקורה אכן בעירייה. "קישור לתשלום שמגיע בהודעה בלתי צפויה צריך להדליק נורה אדומה", אמר קרן. "במקום להיכנס דרכו, יש להגיע באופן עצמאי לאתר הרשמי של הרשות או לפנות למוקד שלה ולבדוק האם החוב אכן קיים. אין למסור פרטי אשראי או מידע אישי לפני שמוודאים באופן עצמאי מול הגוף שכביכול שלח את הדרישה".
הרשויות השונות ממליצות לתושבים לנהוג בזהירות מרבית בכל הודעה שמגיעה בצורה בלתי צפויה ודורשת תשלום דחוף. במקרה של ספק, מומלץ לפנות ישירות לרשות המקומית דרך הטלפון או האתר הרשמי שלה, ולא דרך קישורים המצורפים להודעות SMS. הרשויות עדכנו כי יפעלו מול הגורמים הרלוונטיים כדי לחסום את מקור ההודעות המתחזות ולמנוע המשך הפצתן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה