ליברמן קורא לפרק את הרשות הפלסטינית ולבטל את הסכמי אוסלו

אביגדור ליברמן יוצא במתקפה מדינית חסרת תקדים. יו"ר ישראל ביתנו מציג כחלק ממצע מפלגתו לבחירות תוכנית שהוא עצמו מגדיר כ"אנד גיים" של ישראל ביהודה ושומרון וברצועת עזה. במרכז התוכנית: פירוק מלא של הרשות הפלסטינית, ביטול הסכמי אוסלו, וחזרה לרעיון ישן שנגנז לפני כמעט ארבעה עשורים.

צילום: אביגדור ליברמן

ליברמן הציג את המהלך ביום ראשון, הרביעי באוקטובר, וטען כי לאחר 33 שנים מאז נחתמו הסכמי אוסלו, המסלול המדיני שעליו הם התבססו "נכשל כישלון חרוץ". לדבריו, הגיע הזמן לדפוס חדש לגמרי.

התוכנית מפרידה בין יהודה ושומרון לבין רצועת עזה, ומתייחסת לכל אזור כישות נפרדת לחלוטין. "ראשית, צריך להתייחס ליו"ש ולרצועת עזה כשתי ישויות נפרדות", אמר ליברמן. "בשני המקרים, הצעד הראשון חייב להיות איתור גורם רציני, המקובל על העולם הערבי ועל הקהילה הבינלאומית, שיקבל לידיו את השליטה והאחריות על כל אחד מהאזורים".

ביחס ליהודה ושומרון, המתווה חותר לשמר לישראל את הרצף הטריטוריאלי ואת האחריות הביטחונית המלאה בכל השטח. אבל החידוש האמיתי נמצא בשטחי A ו-B: שם מציע ליברמן להקים קונפדרציה ישראלית-ירדנית, שבה ירדן תיקח על עצמה את האחריות לסדר הציבורי באמצעות כוח שיטור משלה, ותנהל את חיי היומיום של האוכלוסייה הפלסטינית. "המטרה היא, מצד אחד, למנוע מצב שבו חילופי שלטון ברשות הפלסטינית ייצרו חלל שלטוני שחמאס והג'יהאד האסלאמי יוכלו לנצל כדי להשתלט על השטח, ומצד שני, למנוע הקמת מדינה פלסטינית המוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית", הסביר ליברמן. המסמך כולל גם קריאה להחלת ריבונות ישראלית מלאה בשטחי C.

ביחס לרצועת עזה, ליברמן לא משאיר מקום לפרשנות: "לא יהיה מנוס מחיסול מוחלט של חמאס, על זרועותיו הצבאית והאזרחית, בידי צה"ל". רק לאחר חיסול כזה, לדבריו, תועבר השליטה ברצועה לגורם חיצוני שיישא באחריות מלאה לניהולה.

ליברמן לא חוסך ביקורת גם מראש הממשלה נתניהו. הוא תוקף את התוכנית לקיים בחירות לפרלמנט הפלסטיני, המתוכננות ל-28 בנובמבר, וטוען כי במקום לאפשר אותן, על ישראל לפרק את הרשות ולהחיל ריבונות בשטחי C כבר עכשיו. לדבריו, בחירות ברשות עלולות לחזור על התרחיש של שנת 2006, אז ניצח חמאס בבחירות הפלסטיניות, ושנה לאחר מכן השתלט על רצועת עזה בכוח.

יו"ר ישראל ביתנו מותח ביקורת חריפה גם על יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, ומאשים אותו בהסתה נגד ישראל ובהעברת תשלומים שוטפים למשפחות אסירים ביטחוניים והרוגים. לפי הנתונים שהציג, כוח השיטור הפלסטיני גדל מכ-12 אלף שוטרים חמושים שאושרו בהסכמי אוסלו המקוריים, לכ-60 אלף כיום. במקביל, לטענתו, הרשות מעבירה מדי חודש כחצי מיליארד שקל למשפחות אסירים והרוגים.

ליברמן מציג את מתווה "הסכם לונדון משודרג" כאחת מתוך ארבע חלופות אפשריות למדיניות ישראל. החלופה הראשונה היא ריבונות ישראלית מלאה על כל יהודה ושומרון ורצועת עזה עם אחריות ישראלית מלאה לניהול האוכלוסייה. השנייה היא חזרה לגבולות 1967 והקמת מדינה פלסטינית. השלישית, שאותה הוא מייחס לנתניהו, היא המשך המדיניות הקיימת עד להקמת מדינה פלסטינית בלחץ בינלאומי. הרביעית היא התוכנית שלו עצמו. ההשראה, לדבריו, מגיעה מהסכם לונדון משנת 1987, שנועד ליצור בדיוק מסגרת כזו של שיתוף פעולה ישראלי-ירדני, אך במקומו נחתמו בסוף הסכמי אוסלו.

ליברמן מזהיר כי חלון ההזדמנויות המדיני של ישראל מצטמצם במהירות. לדבריו, כל עוד דונלד טראמפ בבית הלבן, ארה"ב ממשיכה להתנגד להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית. אבל הוא מעריך שלאחר חילופי שלטון בוושינגטון, המדיניות האמריקנית עלולה להתהפך, וארה"ב עשויה לתמוך בהכרה במדינה פלסטינית ואף בקבלתה כחברה מלאה באו"ם. במקביל הוא תוקף את מה שהוא מכנה "נוער הגבעות", וטוען שהאלימות שלהם פוגעת במפעל ההתיישבות ובמעמד הבינלאומי של ישראל.

ליברמן טוען כי שיתוף הפעולה הביטחוני הקיים כבר כיום בין ישראל לירדן מוכיח שאפשר לבנות על בסיסו מסגרת רחבה בהרבה, וכי התוכנית כולה מבוססת על שיחות שקיים במשך שנים עם גורמים באזור. איך תגיב ירדן למתווה שמטיל עליה אחריות ישירה על ניהול חיי היומיום של מיליוני פלסטינים, ואיך יגיב העולם הערבי לרעיון של פירוק הרשות הפלסטינית, נותר לראות בחודשים הקרובים.