נשיא המדינה יצחק הרצוג כינס לבית הנשיא פגישה דחופה עם נציגים בכירים של ענקיות הטכנולוגיה העולמיות, על רקע חשש גובר מהשפעת הבינה המלאכותית על טוהר הבחירות הקרובות. בחדר אחד ישבו יחד נציגי טיקטוק, מטא, גוגל ומיקרוסופט מול יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, ומ"מ מנכ"ל הוועדה דין ליבנה.
צילום: יצחק הרצוגהדיון, שהתקיים ביום ראשון, עסק בסכנה ממשית: שימוש בכלי בינה מלאכותית ליצירת תוכן מזויף, התחזות לגורמים רשמיים והפצת מידע כוזב על אופן ההצבעה. בעוד שהמפלגות עצמן מחויבות על פי חוק לסמן תוכן שנוצר באמצעות בינה מלאכותית, גורמים לא רשמיים פועלים כמעט ללא רגולציה, וזהו בדיוק מוקד הדאגה של הוועדה.
סולברג לא חסך במילים כשתיאר את גודל האתגר. "האחריות המשותפת שלנו אינה רק לטפל בהטעיה לאחר שכבר עשתה לה כנפיים, אלא להרחיק ככל הניתן את דבר השקר", אמר. לדבריו, "עלינו להיות ערוכים להתמודדות עם התחזות לגורמים רשמיים, עם הפצת מידע כוזב בנוגע לאופן ההצבעה, עם שימוש מטעה בתוכן, עם מבצעי השפעה מתואמים, ועם תעמולת בחירות שאינה מוצגת בשקיפות הנדרשת. וזוהי רק רשימה חלקית".
הנשיא הרצוג חיזק את הקריאה לערנות ציבורית. "לצד ההזדמנות הגדולה יש גם סכנות ממשיות, לכן אנחנו נפגשים היום כדי לחזק את שיתוף הפעולה לשמירה על טוהר הבחירות ואמינות המידע", אמר. הוא הוסיף פנייה ישירה לציבור: "אני קורא לציבור הישראלי לנהוג באחריות, להיזהר מדברי שקר, ולבחון היטב כל תוכן שמגיע אליו".
במהלך המפגש הציגו נציגי החברות את המנגנונים שהן מפעילות: זיהוי תוכן שנוצר או שונה באמצעות בינה מלאכותית, צמצום התחזות, שיבוש מבצעי השפעה מתואמים וחיזוק השקיפות בפרסום פוליטי ממומן. החברות גם התחייבו להפנות את הציבור לאתר ולחשבונות הרשמיים של ועדת הבחירות כמקור המוסמך היחיד למידע על ההליך.
דין ליבנה הדגיש כי לא די בפעולה מאחורי הקלעים. "לא די בכך שהפלטפורמות, ועדת הבחירות וגופי המדינה יעשו את מלאכתם מאחורי הקלעים", אמר, והוסיף כי "צריך להנגיש לציבור מידע ברור על הפעולות שנעשות: מהי המדיניות, באילו סוגי איומים מטפלים, באילו כלים, ומה נעשה כדי להגן על הליך הבחירות".
נציגי החברות עצמן התבטאו גם הם. ליאור וינטרוב, סמנכ"ל מדיניות ציבורית בטיקטוק ישראל, ציין כי "הצוותים הייעודיים שלנו, בשילוב טכנולוגיות מתקדמות, ממשיכים לפעול נגד מידע כוזב, תוכן מטעה שנוצר באמצעות בינה מלאכותית והתנהגויות מטעות". ג'ורדנה קטלר ממטא אמרה כי "הגנה על טוהר הבחירות היא אחריות משותפת", וגילתה כי החברה השקיעה בעשור האחרון למעלה משלושים מיליארד דולר בצוותי בטיחות ואבטחה. נציגות גוגל ומיקרוסופט, נעה לפלר ונועה גבעון, הוסיפו גם הן התייחסויות דומות על הצורך בשיתוף פעולה בין המגזר הציבורי לתעשייה.
הוועדה הודיעה כי שיתוף הפעולה עם הפלטפורמות וגופי הביטחון לא יסתיים עם תום הפגישה. הקשר יקבל ביטוי ממשי במרכז השליטה של הוועדה ביום הבחירות עצמו, וימשיך לאורך כל שלבי ספירת הקולות ועד לפרסום התוצאות הסופיות. בהודעה הרשמית הובהר כי הפעילות כולה תיעשה ללא כל העדפה פוליטית, תוך שמירה קפדנית על חופש הביטוי ועל הפרטיות.
החשש מניפולציות דיגיטליות בבחירות אינו תיאורטי. ברומניה ביטל בית המשפט החוקתי את הליך הבחירות לנשיאות בדצמבר 2024, לאחר שנקבע כי שימוש בלתי שקוף בטכנולוגיות דיגיטליות ומימון לא מוצהר פגעו בחופש הבחירה. טיקטוק עצמה דיווחה אז על הסרת רשתות שקידמו מועמד ומפלגה לאומנית קיצונית, והנציבות האירופית פתחה בחקירה נגד הרשת בחשד שלא טיפלה כראוי בסיכוני התערבות רוסית. גם בישראל נרשם תקדים: באפריל 2021 הסירה פייסבוק עשרות חשבונות שפעלו מאיראן וכוונו לקהל הישראלי, כולל התחזות לתנועת 'הדגלים השחורים'.
בוועדת הבחירות מבהירים כי מדובר בשלב ראשון בלבד, ושיתוף הפעולה עם ענקיות הטכנולוגיה צפוי להעמיק ככל שמתקרב יום ההצבעה, במיוחד לאור ההתפתחויות המהירות בתחום הבינה המלאכותית.
נשיא המדינה וראש ועדת הבחירות מבקשים לסכל מראש ניסיונות השפעה דיגיטליים, לקראת מה שעשויות להיות הבחירות הטכנולוגיות הכי מורכבות בתולדות המדינה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה